ע"א 6066/97

תקציר

בתיק משפטי בו הייתה מעורבת אבן אור פסגת רוממה בע"מ, חברה קבלנית, נסובה הסוגיה המרכזית סביב היטלים עירוניים שהטילה עיריית תל אביב-יפו כתנאי למתן היתר בנייה לפרויקט מגורים. בית המשפט המחוזי דן בשלוש נקודות עיקריות. ראשית, בנוגע להיטל סלילת רחובות, נקבע כי בעוד שדמי ההשתתפות ששולמו בעבר בגין סלילת כביש על ידי בעל נכס לשעבר לא פטרו את החברה מהיטל סלילה חדש, יש לחייב את החברה רק על בסיס שטח הבניין ולא על פי שטח הקרקע, שבגינו כבר שולמו אגרות. הן החברה והן העירייה ערערו על פסיקה זו, כאשר החברה טענה לפטור מוחלט והעירייה התנגדה להגבלת שטח הבנייה. בית המשפט אישר כי השתתפות בעבר צריכה להשפיע על חישוב ההיטל, תוך התמקדות בשטח הבנייה בלבד. שנית, בנוגע לצנרת המים, אישר בית המשפט אגרה שהוטלה מכוח חוק עזר שנחקק לאחר הנחת הצנרת, וקבע כי חבות האגרה קמה עם הבקשה לחיבור לרשת המים ולא בהנחת הצינור, ולכן מדובר בתחולה פרוספקטיבית ולא בדיעבד. שלישית, היטל הביוב נדחה תחילה על ידי בית המשפט המחוזי בשל היעדר ראיות להחלטות רשמיות של העירייה בנוגע למתקני ביוב. אולם, בית המשפט העליון הפך החלטה זו בקובעו כי חזקת התקינות המנהלית תומכת בעירייה, נוכח היעדר ראיות סותרות והזמן שחלף מאז התקנת הביוב. כתוצאה מכך, ערעור החברה נדחה על הסף, וקבע כי על החברה לשלם את היטל סלילת הרחוב בהתאם לשטח הבנייה, בצירוף אגרת צנרת המים והיטל הביוב, בעוד שהעירייה זכתה בהוצאות משפט.