רע"א 48690-02-23

תקציר

הנתבעת הגישה בקשה לפסול חוות דעת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט, בעילה של משוא פנים וחוסר אובייקטיביות. המומחה מונה על ידי בית המשפט להתייחס לחוות דעת רפואיות שניתנו הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע. בבקשת הנתבעת נטען כי המומחה הסתמך אך ורק על גרסת התובע ועל התיק הרפואי שלו, וסטה מההנחיות שנקבעו בכתב המינוי. בנוסף, נטען בבקשה כי המומחית השתמשה בשפה בלתי הולמת והעלתה טענות קשות כלפי התובעת ובנה, מבלי להביא כל ראיה עובדתית, ועל כן יש לדחותה. הבקשה הוגשה לאחר שחוות דעת המומחה כבר הוגשה לבית המשפט, ושאלות ההבהרה נענו, מה שהוביל את בית המשפט להאמין כי היא הוגשה משום שהנתבע לא היה מרוצה מתוכן חוות הדעת. בית המשפט לא מצא טעם בבקשת הנתבע, בקובעו כי התנהלותו של המומחה הייתה ראויה ואובייקטיבית, וכי חוות דעת המומחה התייחסה לכל הסוגיות הנדרשות. בית המשפט הדגיש כי תפקידו של המומחה הוא לסייע לשופט, ואין להגביל את קביעותיו יתר על המידה. כמו כן, בית המשפט ציין כי מקובל שמומחים בודקים את הצד הנבדק ללא נוכחות הצד שכנגד, ולמבקש הייתה הזדמנות לשלוח מסמכים למומחה או לבקש להגיע לבדיקה. המומחה התייחס כראוי גם לכל הטענות שהועלו בחוות הדעת של שני הצדדים. לפיכך, הבקשה, שהוגשה באיחור בלתי מוסבר, נדחית, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 7,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום.