עא"ח 1011/02

תקציר

עניינו בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין קודם שחייב את המערערת לשלם למשיבה סכומים שונים בגין עבודתה כמזכירתו. בקשתו הראשונית של המערער נשלחה בפקסימיליה ביום האחרון להגשה ולא נדונה. ארבעה חודשים לאחר מכן הגיש המערער בקשה נוספת, שגם היא נדחתה על ידי הרשם. הרשם טען, כי הבקשה הראשונה, שנשלחה באמצעות פקסימיליה, פסולה לפי תקנות סדר הדין האזרחי 497א ו-ב', וכי המערערת לא סיפקה כל הצדקה מיוחדת להארכה. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי בקשה להארכה אינה כפופה לתקנות הנדונות, וכי קיימת עילה טובה להארכה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבקשה הראשונית, שנשלחה באמצעות פקסימיליה, אכן אינה תקפה. יתר על כן, בית המשפט הסכים עם הערכת הרשם כי המערערת לא סיפקה נימוק מיוחד להארכה, וכי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים. משכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב.