ע"נ 10173-01-22

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של חייל המבקש לקבל פיצויים לפי חוק הנכים, בטענה כי מחלת הקרוהן שלו נגרמה או הוחמרה עקב הלחץ ומניעת השינה במהלך שירותו הצבאי. חלקו הראשון של הדיון מתמקד בשאלה האם קיימת אסכולה רפואית מוכרת הקובעת קשר סיבתי בין תנאי שירותו של החייל לבין מחלתו. בפסק הדין צוין כי החוק מחייב את המערער להוכיח קשר סיבתי עובדתי בין שירותו לבין המחלה. נטל ההוכחה המוטל על המערער הוא להוכיח קיומה של אסכולה רפואית המוכיחה, ברמה סבירה ביותר, את הקשר בין שירותו הצבאי לבין התפרצות מחלתו. הכרעת הדין בוחנת את הראיות שהוצגו ומגיעה למסקנה כי אין אסכולה רפואית מבוססת התומכת בעמדת המערער. חוות דעת המומחה שהציג המערער נחשבת תיאורטית ואינה מספיקה כדי לבסס קשר איתן בין לחץ בשירות הצבאי לבין התפרצות מחלת קרוהן. יתר על כן, המאמרים והספרות הרפואית אליהם התייחס המומחה אינם מספקים קשר מפורט או משכנע. מנגד, חוות דעת המומחה שהציג המשיב שוללת קיומו של קשר סיבתי בין לחץ למחלת קרוהן. גם טענתו של המערער בדבר ציטוט בספר לימוד רפואי נדחית, שכן אין בה כדי להצביע על אסכולה התומכת בטענתו. חלקו השני של הדיון בוחן את האפשרות להוכיח את הטענה באמצעות הערכה פרטנית של נסיבות המערער. טענותיו הקונקרטיות של המערער בדבר תנאי הלחץ של שירותו מוכרות, אך מסקנת פסק הדין היא כי לא הוכח די הצורך כי תנאים אלה הובילו להתפרצות מחלתו. נמצא כי חוות דעתו של המומחה בדבר מצוקתו הנפשית של המערער מבוססת על תשתית עובדתית לא מדויקת, ותיאורו של המומחה את מצוקתו של המערער אינו נתמך בראיות בדבר תפקודו היומיומי של המערער במהלך שירותו ולאחריו. באשר לטענת מניעת שינה, פסק הדין מצביע על חוסר עקביות בעמדתו הרפואית של המומחה. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי המערער לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין שירותו הצבאי לבין התפרצות מחלתו, לא באמצעות קיומה של אסכולה רפואית מוכרת ובין אם באמצעות נסיבות אישיות. כמו כן, בית המשפט קובע כי המשיב זכאי להוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. הערעור נדחה, ופסק הדין מאחל למערער בריאות טובה.