ת"פ 8014/04

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, חבלה בכוונה, הפרעה לשוטר, סיוע לרכב בביצוע עבירה והחזקת רכוש גנוב. באישום הראשון נטען כי הנאשם ביצע מרדף מכוניות פזיז בבאר שבע, נמלט מהשוטרים וכמעט פגע בשוטר. האישום השני מיוחס לנאשם החזקת רכב סובארו מזויף שננטש לאחר מרדף. באשר לאישום הראשון, מצא בית המשפט בעיות במהימנות עדותו של הקצין המזהה, והדגיש כי עדותו של עד ראייה מחייבת בדיקה מדוקדקת. היכרותו המוקדמת של הקצין עם הנאשם לא הייתה קרובה או עדכנית דיה כדי לשלול את הצורך בהליך זיהוי פורמלי. ספקותיו של הקצין באשר לזיהויו את הנאשם, יחד עם הספקות סביב האירועים, הביאו את בית המשפט לזכות את הנאשם מחמת ספק סביר. באישום השני נמצאו טביעות אצבעותיו של הנאשם על הסובארו. עם זאת, הנאשם סיפק הסבר סביר לכך, וציין כי ייתכן שנגע ברכב או תפס בו טרמפים. בית המשפט ציין כי הסברו של הנאשם היה מתקבל על הדעת ולא הופרך בראיות משכנעות. בהתחשב בכך שהתביעה לא ערערה כראוי על הסברו של הנאשם וכי הנאשם לא נחקר על אירוע זה באזהרה, זיכה בית המשפט את הנאשם גם מאשמה זו. לסיכום, הנאשם נמצא לא אשם בשני האישומים מחמת ספק סביר. השופט הדגיש את הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון. פסקה מקיפה זו מתמצתת את מרכיבי המפתח של פסק הדין, ומבטיחה סיכום קוהרנטי של התוצאה השיפוטית.