ע"א 208/14

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתיק הנוגע לחדלות פירעון של חברות דיור אזרחי ודיור עולים. התיק נדון למעלה מ-10 שנים וכרוך בסכסוך מורכב בין המערערים למשיבים, לרבות מפרק זמני וכונסי נכסים שמונו לחברות. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות החלטה קודמת שעניינה הסכם והסדר נושים, כאשר המערערים תובעים מהמשיבים כ-9 מיליון שקל. המערערים ביקשו לפסול את השופט בנימוק שאותו שופט שנתן את ההחלטה הקודמת לא צריך לפרש אותה, מה שעלול לעורר חשש למשוא פנים ולצדק. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא מצטט תקדימי עבר שבהם שופטים המשיכו לדון בתיקים שהיו מעורבים בהם בעבר. היא הודגשה כי המערערים לא סיפקו כל בסיס אובייקטיבי לחשש למשוא פנים וכי פסילת שופט היא עניין חמור. מסקנת פסק הדין היא כי הערעור הוא חסר שחר והוא ניסיון לערעור עקיף על החלטות קודמות, שאין לעודדו. מאחר שהמשיבים לא הגישו תשובה, אין צו להוצאות, והערעור נדחה.