עב"ל 546/08

תקציר

במקרה דנן נדון ערעור בשאלה האם ניתן להכיר בטינטון של המשיב כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי. החוק דורש עמידה בתנאים ספציפיים להכרה כזו: ירידה מתועדת בשמיעה בתדרים גבוהים, הופעת טינטון בעודו חשוף לרעש מזיק, והתייעצויות רפואיות חוזרות ונשנות המעידות על פגיעה תפקודית. הערעור הצביע על סתירות בהתקיימותם של תנאים אלה, ובפרט האם הייעוץ הרפואי של המשיב חזר על עצמו ואותנטי דיו, נוכח הזמן שחלף ביניהם וקרבתם להגשת התביעה. המשיב דיווח לראשונה על טנטון בחודש ספטמבר 2005, כאשר התייעצויות רפואיות נוספות התקיימו למעלה משנה לאחר מכן, זמן קצר לפני הגשת התביעה בינואר 2007. בית הדין האזורי הכיר תחילה בטינטון כפגיעה בעבודה, אך על החלטה זו הוגש ערעור בשל חשש האם התלונה עקבית ומתועדת כראוי לפני סיום העבודה, כנדרש בחוק. השופט רוזנפלד טען כי מסמכי המשיב אינם מוכיחים כראוי ליקוי תפקודי המחייב טיפול רפואי, והציע לבחון מחדש את המקרה כדי לוודא עמידה בתנאים המשפטיים, במיוחד בהתחשב בפערי הזמנים בהתייעצויות הרפואיות. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והתיק הוחזר לפקיד התביעות לדיון חוזר לפי סעיף 84א(ב)(2), תוך התמקדות בעיתוי ובתיעוד הטינטון ביחס להפסקת החשיפה לרעש בעבודה.