ע"א 28167-07-19

תקציר

לאחר שבחן את הטענות שהוצגו על ידי הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הערעור בהתבסס על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בממצאים עובדתיים ובעדויות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, אלא אם נפלה טעות בוטה או פגם יסודי. עיקרון זה נתמך במספר תקדימים, המדגישים את יתרונו של בית המשפט הפרוצדורלי בצפייה ישירה בעדים. פסק הדין הראשוני התבסס על קביעות עובדתיות בדבר הסכם חוזי בין הצדדים, שנתמכו בראיות לשינויים משמעותיים שהוסכמו עליהם לתקופה של שבעה שבועות. קיומם של תיקונים מאוחרים יותר, ללא עיכובים נוספים, חיזק את תוקפו של ההסכם המקורי וערער את טענות המערערים. הסתמכותם של המערערים על מקרה קודם, שמש, נמצאה בלתי ראויה, שכן מקרה זה היה כרוך בהיעדר לוחות זמנים ברורים למסירה, בניגוד ללוח הזמנים הברור של המקרה הנוכחי ולשינויים. כמו כן, אושרה ההחלטה שלא לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש. בית המשפט ציין כי בעוד שעוגמת נפש טבועה בהפרת חוזה, בדרך כלל לא נפסק פיצוי אלא אם כן אין אמצעי פיצוי אחר. פיצוי בגין האיחור כבר ניתן לפי חוק מכר דירות, תוך שלילת הצורך בפיצויים נוספים בגין עוגמת נפש. משכך, בהיעדר עילה ממשית לביטול הממצאים העובדתיים, נדחה הערעור. משכך, חויבו המערערים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 7,000 ₪, שינוכו מהערבות ויחולקו בהתאם. פסק הדין הסופי ניתן ביום 24/12/2019 ללא דיון פנים אל פנים.