הע"ז 70539-02-19

תקציר

בפסק דין שניתן ביום 20.5.2024 הורשעו הנאשמים בעבירה על חוק עובדים זרים בכך שהעסקת נתין זר ללא היתר עבודה או ביטוח רפואי. העבירות, הנחשבות כלכליות באופיין, נושאות קנס פוטנציאלי אך לא הרשעה פלילית, אולם נסיבות המקרה מצדיקות הרשעה. בית המשפט מחה על ניסיונם של הנאשמים להעלות טענות חדשות בדיון גזר הדין ובמקום זאת התיר להם להגיש בקשות בכתב לביטול ההרשעה, שנדחו לאחר מכן. בקשת הנאשמים, שהתבססה על נסיבות חריגות, ביקשה לבטל את ההרשעה בנימוק שהיא תגרום להם נזק מיותר, אך בית המשפט מצא את טענותיהם חסרות בסיס וכלליות. חוות הדעת המשפטית הגרמנית שסיפקו הנאשמים בדבר השפעת הרשעה פלילית על יכולתם לעבוד בגרמניה לא הייתה רלוונטית, שכן היא לא חלה על העבירות שבוצעו. יתר על כן, הנאשמים לא הוכיחו כי ההרשעה תפגע בעיסוקיהם האקדמיים או המקצועיים. במעבר לשלב גזר הדין, התובעת הדגישה את השפעת ההפרות על מדיניות ההגירה והתעסוקה של ישראל, כמו גם על זכויותיו של העובד הזר, והמליצה להטיל קנס של עד 45,000 ש"ח לכל נאשם. הנאשמים ביקשו עונש מקל יותר, תוך הדגשת נסיבותיהם האישיות, מעורבותם בקהילה והפגמים בחקירה. בית המשפט, בהתחשב בחומרת העבירות, קבע את טווח הענישה בין 15,000 ל-45,000 ₪. בסופו של דבר נגזר על כל נאשם לשלם קנס של 18,000 ש"ח ולחתום על התחייבות שלא לבצע עבירות נוספות במשך שלוש שנים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 8.7.2024 ובכך הסתיים התיק.