ה"פ 6686-12-14

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב סכסוך רכושי בין מבקש לבין שני משיבים אשר עיקלו על רכוש השייך לאחיו המנוח של המבקש. השאלה המרכזית היא האם הזכויות בנכס, הרשומות על שם המנוח, שייכות למבקש, התובע אותן מכוח הסכם מכר, או למשיבים שעקלו על הנכס. זכויותיו של המבקש מעוגנות בהערת אזהרה הרשומה לטובתו. על בית המשפט לקבוע את תוקפו של הסכם המכר, מיום 7.5.2006, שקדם לעיקולים. המשיבים טוענים כי ההסכם היה תרמית להברחת נכסים, בעוד המבקש טוען לתום ליבו בעסקה. השופט פותח בהכרה בעליונות זכויותיו של המבקש, כפי שנקבעו בפסיקה קודמת, בשל עדיפותה הכרונולוגית של הערת האזהרה. עם זאת, השופטת מדגישה כי יש לבחון הסכמים לשם תום לב, במיוחד במקרים של הברחת נכסים. לפיכך, נטל ההוכחה מוטל על המבקש להוכיח את חוקיות ההסכם. השופט בוחן את הראיות שהוצגו ומציין כי מצוקתו הכלכלית של המנוח, שיש בה כדי להצדיק הברחת נכסים, לא הוכחה דיה. טענות המשיבים בדבר מצוקה כלכלית מבוססות על מידע לא מאומת מצד שלישי ואין בהן די בראיות. חשוב לציין כי השופטת מקבלת את הסברו של המבקש כי המנוח רכש במקביל דירה נוספת, דבר המעיד על יציבות כלכלית ולא על מצוקה. למרות שהשופט מכיר ב"סימני הטעיה" מסוימים הקשורים להסכם, כגון העברה פנים-משפחתית והוראות חוזיות מוזרות, אין בהם די כדי לגבור על היעדר ראיות למצוקה כלכלית. הסבריו של המבקש לנסיבות מחשידות אלה, אף שלא הובהרו במלואם, מתקבלים כמתקבלים על הדעת. יצוין, כי החזקה של המבקש בדירה, המתועדת בחוזי שכירות על שמו, סותרת את טענת המשיבים כי החזקה לא הועברה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המבקש, מקבל את התביעה ושומר על תוקפו של הסכם המכר. ההחלטה מתבססת על הוכחת תום לב מוצלחת של המבקש והיעדר ראיות משכנעות למצוקתו הכלכלית של המנוח. השופט גם בוחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. פסק דין זה, שניתן ביום 3.2.2015, מאשר את זכויותיו של המבקש בנכס ומספק ניתוח מקיף של עקרונות תום הלב, נטל ההוכחה והברחת נכסים בתיקי מקרקעין.