רע"פ 4514/18

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש, והדגיש כי היתרים כאלה ניתנים רק במקרים נדירים שבהם סוגיה משפטית עקרונית חורגת מהאינטרסים האישיים של המבקש או כאשר נגרם עיוות דין משמעותי. עניינו של המבקש לא עמד בקריטריונים אלה, שכן לא הוצגו בו נסיבות חריגות של גזר דין החורג באופן קיצוני מנורמות משפטיות סטנדרטיות. הטענות שהציג המבקש היו קשורות לנסיבות פרטניות שנדונו בעבר בהליכים משפטיים קודמים, אשר כבר הביאו להקלה בעונשו. אלה כללו מחלוקות על המשקל שניתן לקביעתו של שופט שלום בדבר השלמת עבודה הקשורה למענק והזמן שחלף מאז התרחשות העבירות. בתי המשפט אישרו בעקביות כי ריצוי עונש מאסר מוצדק מבחינה משפטית בהתחשב בחומרת אישומי המרמה, שכללו גניבת כספי ציבור. בית המשפט סבר כי מהותה העיקרית של תרמית היא השגת טובות הנאה שלא כדין, ולאו דווקא גרימת נזק ישיר לזולת, כפי שהובהר בתיק התקדימי ע"א 752/90 ברזל נ' מדינת ישראל. כתוצאה מכך, אושרה עמדת ענישה מחמירה נגד הונאה וזיוף, הנוגעת במיוחד לשימוש לרעה בכספי המדינה. על פי פסיקתו הקודמת של בית המשפט המחוזי, על המבקש להתייצב בכלא ניצן ביום 3.10.2018 לתחילת ריצוי עונשו, תוך מתן פרטים פרוצדורליים לצורך תיאום עם שירות בתי הסוהר. הגבלות נסיעה וערבויות מבית משפט השלום נותרו ניתנות לאכיפה כדי להבטיח ציות.