ת"א 1010/06

תקציר

פסק דין זה דן בסכסוך בין תובע, שהתכוון לרכוש קרקע להקמת תחנת דלק ואזור מסחרי, לבין הנתבעת, אשר הסכימה לחתום עם התובעת על הסכם שכירות להפעלת תחנת הדלק. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות שנחתם בשנת 1998 ותבעה פיצויים. הנתבעת טענה כי התובעת התעלמה מתנאי ההסכם ולא ביצעה את התחייבויותיה. בית המשפט מצא את שני הצדדים אחראים לכישלון ההסכם בשל התנהגותם, המהווה הפרת חוזה בחוסר תום לב. בעוד הנתבע ביטל שלא כדין את ההסכם שנים לאחר המועד הנקוב בחוזה, התובע גם לא שמר על קשר שוטף ועדכן את הנתבע בהליכי התכנון. בית המשפט קבע כי שני הצדדים אחראים באופן שווה להפרה והורה לנתבעת לשלם לתובע 50% מהנזקים שהוכחו, שהסתכמו ב-991,979 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, חויב הנתבע לשאת ב-50% מהוצאות התובע, לרבות אגרת בית משפט, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין. עיקרי פסק הדין כוללים הכרה באשמה תורמת משני הצדדים, ביטול החוזה שלא כדין על ידי הנתבע וחלוקת אחריות, כאשר כל צד נושא ב-50% מהנזקים.