ת"א 30586-08-21

תקציר

יורשיה של המנוחה פינה הזבון (התובעים) תבעו מהנתבעת פיצויי הפקעה נוספים בגין שתי חלקות קרקע, וכן הוצאות בגין העתקת מפעל הממוקם על החלקות ונזקים עקיפים בגין שלושה חודשי אובדן פעילות. בית המשפט דחה את התביעה במלואה מחוסר עילה וצדק. התובעים לא היו זכאים לכל פיצוי נוסף בגין המפעל, שפעל ללא הרישיונות הנדרשים על קרקע שלא הייתה בבעלותם וייעודה היה לשימוש "כביש". המפעל וקשריו נחשבו למבנים בלתי חוקיים, ובית המשפט קבע כי אין לתגמל פעילות כלכלית בלתי חוקית בפיצוי. זאת ועוד, דרישת התובעים להפרשי פיצויים על בסיס שמאות נדחתה אף היא, שכן מדובר בכפל פיצויים והתובעים לא הקימו זכויות עצמאיות כלשהן בחלקות או בזיקות שבהן. המנוחה כבר קיבלה פיצויים בגין ההתקשרות וחתמה על כתב ויתור המעיד כי אין לה תביעות נוספות הקשורות להפקעה. ויתור זה חל גם על התובעים כיורשים, והם לא סיפקו כל מידע חדש המצדיק פיצוי נוסף. בית המשפט הורה על דחיית התביעה על הסף כדי לאפשר לתובעים להגיש תביעה חדשה אם יוכלו לבסס זכויות עצמאיות כלשהן, אך הדבר לא נעשה. לנתבעת נפסקו הוצאות מופחתות בסך 2,000 ₪.