המ"ש 9404-02-25

תקציר

לבית המשפט נתונה הסמכות להאריך את המועד למשפט אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, ועניין זה יינתן רק בנוכחות סיבה מוצדקת, כגון אי יכולתו של הנאשם להתייצב או למנוע עיוות דין. במקרה זה טענו המבקשים כי לא קיבלו את הודעת הקנס מסיבות שאינן תלויות בהם, אך בית המשפט מצא כי ההודעה הוגשה כדין והמבקש לא הביא ראיות הסותרות זאת. עוד טען המבקש כי אדם נוסף נהג ברכב בעת ביצוע העבירה, אך בית המשפט קבע כי טענה זו אינה מצדיקה הארכה, שכן מדובר באסטרטגיית הגנה נפוצה והכרה בה תפגע ביעילות הליכי התעבורה. זאת ועוד, הכחשת העבירה על ידי המבקש וטענותיו בדבר ליקויים בדו"ח לא נתמכו בראיות מספיקות, ומהימנותה של מצלמת א/3 שתיעדה את העבירה אושרה על ידי בתי המשפט. לבסוף, גם הבקשה התעכבה ביותר משבעה חודשים, וזו עילה לדחייה. בהתבסס על עקרון סופיות הדיון, נדחתה הבקשה להארכת המועד למשפט.