ע"א 1079/92

תקציר

בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הצוואה השלישית (צוואה ג') פסולה בשל השפעה בלתי הוגנת והשתתפות בביצועה על ידי המערער, אחיינו של המנוח והמטפל העיקרי בו. יוזמתו של המערער בעריכת הצוואה, שהוכנה על ידי עורך דין שנשכר על ידו, ונוכחותו בעת ביצועה, יחד עם תלותו של המנוח בו, הצדיקו את פסילתה. זאת ועוד, בית המשפט העליון הסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי בעניין הצוואה השנייה (צוואה ב'). נמצא כי הצוואה נערכה בשל השפעתם המופרזת של המשיב, אחותה של המנוחה ובעלה, שיזמו את ניסוחה באמצעות עורך דין ששכרו. הנוכחות המשפחתית המאסיבית במהלך החתימה, לרבות נוכחותו של המשיב בחדר, עוררה חשש להשפעה בלתי הוגנת, ובכך פסלה את הצוואה על פי הדין הישראלי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ביטול חלקי של הצוואה אינו אפשרי מבלי לעוות את רצונו של המנוח, ולכן יש לפסול את הצוואה כולה. כתוצאה מכך, הערעור התקבל באופן חלקי, תוך שהוא דוחה את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין צוואה ב', ומקבל את הקביעה כי צוואה ג' אינה תקפה. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות משפט.