ת"א 58426-12-19

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי טענות עיקריות: התביעה העיקרית שהוגשה על ידי חברת שיפוצים, ותביעה שכנגד שהוגשה על ידי בעלי הנכס. החברה התובעת תבעה תשלום בסך 211,691 ₪ עבור עבודות שהושלמו על פי חוזה שיפוץ והוצאות נוספות; בתוך כך, בתביעה שכנגד בסך 433,089 שקל תבעה החברה פיצויים בגין ביצוע לקוי, אובדן שכר דירה, עוגמת נפש ונזקים נוספים. לאחר בחינת הראיות וחוות דעת המומחים, מצא השופט כי החברה התובעת לא ביצעה 40% מהעבודה הקבלנית וכי חלק ניכר מהעבודה שהושלמה היה פגום. כמו כן, החברה לא הייתה זכאית לתשלומים נוספים שדרשה שכן טענות אלה לא נתמכו בהסכם או בחוות דעת מומחים. לפיכך קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה העיקרית, שכן התובע אינו חייב בתשלומים נוספים; תחת זאת, הנתבעים חייבים 21,810 ₪, שכן התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה החוזיות. בהתייחסה לתביעה שכנגד, קיבלה השופטת באופן חלקי את דרישות הנתבעים. הם פוסקים 21,810 ₪ עבור עלות תיקון עבודתו הפגומה של התובעת ו-16,122 ₪ עבור דמי שכירות של שלושה חודשים שנגרמו עקב העיכובים. השופט פסק גם 7,600 שקל בגין עוגמת נפש והורה לנתבעים שכנגד - הן חברת השיפוצים והן הבעלים שלה, מר דניאל ירונדיס, שהיה ערב אישית להתחייבויות החברה - לשלם את הסכום הכולל של 45,532 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקל. סכום זה יהיה צמוד ויישא ריבית מהמועדים הנקובים בפסק הדין ועד לתשלום במלואו. סיכומו של דבר, התביעה העיקרית נדחית, והתביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי. החברה התובעת ובעליה חייבים ביחד ולחוד לשלם לנתבעים סך של 45,532 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, מהטעמים שפורטו בפסק הדין המפורט.