בג"צ 2007/11

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין, מתייחס לעתירה שהגיש ינאי שני בבקשה לפרסם מיקומים מדויקים של משדרי DTT בשל השימוש שלהם בטכנולוגיה דיגיטלית בשידורי ערוצי טלוויזיה הנגישים לציבור בחינם. בעתירה נטען כי פרסום כאמור מחויב על פי חוק הקרינה הבלתי מייננת. עם זאת, הצנזור הראשי עצר תחילה את הפרסום, בנימוק של חשש לביטחון לאומי על פי תקנות ההגנה. חוות דעת של מפקד פיקוד העורף תמכה בהגבלה זו, והדגישה כי חשיפת הקואורדינטות עלולה להוות סיכון ביטחוני חמור אם אתרים אלה יותקפו בשעת חירום, שכן הם חיוניים לתקשורת המונים. בית המשפט הכיר באינטרס הציבורי בהנגשת מידע על מקורות קרינה בלתי מייננת, אך הדגיש עמידה בחוק חופש המידע, המגביל גילוי הפוגע בביטחון המדינה או בשלום הציבור. בית המשפט קבע כי אמנם קיים עניין ציבורי מסוים, אך הסיכון הפוטנציאלי בחשיפת מיקומי משדרים מדויקים מהווה איום משמעותי על הביטחון, הגובר על הצורך בידיעת הציבור. בנוסף, המבנה והראות של המשדרים, שבדרך כלל אינם מוסתרים, מאפשרים למידע מקומי על בטיחות קרינה להיות נגיש לתושבים הסמוכים. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם 10,000 ₪ בגין הוצאות המשיבים, נוכח אופייה הבלתי מוצדק של הבקשה.