מ"ת 15850-07-12

תקציר

לאחר בחינת הראיות שהוצגו בדמות דברי עדים, מגיע השופט ר' שפירא למסקנה כי קיימות די ראיות כדי לייחס לשני המשיבים את המעשים המתוארים בכתב האישום. הראיות מורכבות מהצהרות סותרות של שתי קבוצות: המתלוננים והמשיבים. בעוד השופטת מציינת כי לא ניתן לקבוע מי מהגורמים תיאמה את גרסותיהם לאירועים, היא מוצאת את גרסת המתלוננים סבירה והגיונית יותר בהסבר הממצאים העובדתיים שאינם שנויים במחלוקת והפגיעות שנגרמו למשתתפים. גם טענות המשיבים להגנה עצמית נדחות, במיוחד נוכח היעדר פגיעות מצד המשיבים. המעצר עד תום המשפט מוצדק בשל מסוכנותם של המשיבים לציבור. האלימות הקשה שהופעלה בתקיפה, ההתגרות הקשורה במניעת טיפול רפואי מבן משפחה ומערכת היחסים בין המשיבים למתלוננים תורמים כולם לתפיסת מסוכנותם. השופט מציין כי הסכם "סולחה" או פיוס קודם בין הצדדים אינו מפחית מסכנה זו, ואף הרשעות העבר של המשיבים שקולות לטובת המעצר. עם זאת, השופט מורה כי המשיב מס' 2 ייבדק על ידי שירות המבחן לצורך בחינת האפשרות לחלופת מעצר, בהינתן שביצע עבירה קודמת אחת בלבד. שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב מס' 2, לרבות הערכת מסוכנותו והתאמתו לשחרור, ויציע חלופה הכוללת לפחות שני מפקחים ובמרחק של 30 ק"מ מבתי המתלוננים. המשיב מס' 1, לו מספר הרשעות קודמות, יישאר במעצר עד תום ההליכים בשל עברו הפלילי וחוסר הפנמה של התנהגותו האנטי-חברתית.