ת"א 34357-08-18

תקציר

בית המשפט פוסק לטובת הנתבע באשמת רשלנות במתן טיפול לתובע. חוות הדעת הרפואיות שהוצגו על ידי שני הצדדים היו מנוגדות ושוות משקלן, והתובע לא עמד בנטל ההוכחה. גם הטענה כי הנתבע לא היה מומחה דיו לביצוע הטיפול נדחית, וכך גם הבקשה להעביר את נטל השכנוע אל הנתבע. עדותו של התובע נמצאה אמינה, אך התוצאה הכושלת של הטיפול האסתטי, לרבות סיבוכים, אינה מעידה על רשלנות. באשר לאישום של היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, מסכם השופט כי מדובר במקרה קלאסי של פסיקת פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה כראש נזק נפרד. טענת התובעת כי לא הוסברו לה פרטי הטיפול נתמכת באופן חלקי. בעוד התובע חתם על טופס הסכמה בו צוין אפשרות לסיבוכים, נמצא כי הסברו בעל פה של הנתבע אינו מפורט דיו, ואין די בהתייחסות כללית ל"סיבוכים". על פי חוק זכויות החולה, על הרופא להסביר את הסיכונים ותופעות הלוואי של הטיפול. למרות שהודאתה של התובעת כי חתמה על טופס ההסכמה מבלי לקרוא אותו מערערת את טענתה כי הייתה מסרבת לטיפול אילו הייתה מודעת לסיכונים, השופטת קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה שלה. החלטה זו אינה פוסקת פיצוי כפול בשילוב עם קבלת התביעה בגין פגיעה באוטונומיה, ואינה תומכת בתביעה בגין היעדר הסכמה מדעת, אשר נדחית. השופט מעריך את הנזק השיורי בגין הפגיעה באוטונומיה ב-10,000 שקל, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום.