עע"מ 6911/19

תקציר

בפסק הדין החליט בית המשפט פה אחד לדחות ערעור שעניינו תביעה ייצוגית שעניינה השבת תשלומי ארנונה בגין מגורים עם בריכות שחייה בהוד השרון. בית המשפט קבע כי שאלות משפטיות הנוגעות לחובות ארנונה צריכות להידון תחילה במסלול מנהלי סטטוטורי, לרבות השגה בפני מינהל ארנונה, ערעור לוועדת ערר ובמידת הצורך ערעור נוסף לבית משפט מנהלי כקבוע בחוק העררים. פסק הדין הדגיש כי תובענות ייצוגיות אינן מתאימות לסוגיות אלה, אלא אם הן כרוכות בחשיבות ציבורית רחבה ויוצאת דופן או בשאלות משפטיות עקרוניות. השופט שטיין הדגיש כי את מרבית סכסוכי הארנונה, לרבות זה שלפנינו, יש לפתור במסגרת המנהלית שנקבעה ולא לעקוף אותה באמצעות תביעות ייצוגיות, שכן מסלול מנהלי זה מציע יעילות ומומחיות מקצועית המותאמת לעניינים עובדתיים וטכניים מעין אלה. השופטת רונן חלקה על כך, והציעה פרשנות מרחיבה יותר המאפשרת תובענות ייצוגיות בשאלות משפטיות טהורות הנוגעות לאנשים רבים מבלי להידרש להערכות עובדתיות פרטניות. עם זאת, דעת הרוב הדגישה את הדבקות בהליך הסטטוטורי תוך שמירה על פתיחות לחריגים במקרים צרים בעלי עניין ציבורי משמעותי. חשיבותה של מומחיות הרשות המקומית בענייני מס והאוטונומיה של השלטון המקומי היו שיקולים בולטים בקביעת נאותות המסלול הסטטוטורי על פני ביקורת שיפוטית ישירה.