ע"ע 234/08

תקציר

עניינו של פסק הבוררות שניתן על ידי בית הדין בבני ברק צדק בעניין העסקתו של הרב דוד אלבז כרב במושב עלמא. הבוררים החליטו כי על הרב אלבז לשאוף לעזוב את המושב מרצון, ונזפו בו קשות על שהעלה את טענת חוסר הסמכות של הבוררים רק בסמוך למתן פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי ביטל את פסק הבוררים בנימוק שניתן תוך חריגה מהסמכות שהוענקה להם בהסכם הבוררות, והרחיב ללא הסכמה מדעת של שני הצדדים, את היקף הסמכות ואת היקף הסכסוך הנדון בו. המועצה הדתית מרום הגליל, שהיא המערערת, טענה כי יש לקיים את פסק הבוררות מאחר שסוגיית המשך העסקתו של הרב אלבז כרב המושב נדונה מלכתחילה בבוררות, ולכן סמכות הבוררים לדון בנושא זה נגזרת מהסכם הבוררות. לחילופין, טענה המערערת כי התנהלות הצדדים במהלך הבוררות היוותה הסכמה להרחיב את היקף הבוררות כך שיכלול גם את סוגיית המשך העסקתם, וכי בכל מקרה אין לבטל את פסק הבוררות בעילה של חריגה מסמכות, שכן אין בכך כדי לפגוע בזכויותיו הקוגניטיביות של הרב אלבז, ואינו סותר את תכליות חקיקת ההגנה שביסודן. מנגד, הרב אלבז, המשיב, טען כי הבוררים חרגו מסמכותם כאשר דנו בהמשך העסקתו במושב, וכי יש לקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי. רוב חברי ההרכב קיבלו את טענות המערער וקבעו כי יש לקבל את הערעור. פסק הבוררים ניתן בסמכותם, ולכן הבקשה לביטולו נדחתה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו. השופטת ורדה וירט-ליבנה חלקה על כך וקבעה כי יש לדחות את הערעור.