בד"מ 13/21

תקציר

פסק הדין דן בתלונה שהוגשה נגד עו"ד עזריאל, המאשימה אותו בהתחזות ובהתנהגות שאינה הולמת משפטן. עזריאל, שכבר הושעה מעיסוק בעריכת דין, הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית הדין הרבני בירושלים. על טופס התביעה חתום עזריאל, המציין את כתובתו ומספר הטלפון שלו, אך לא צורף אישור. בית הדין המשמעתי דן בשאלה האם עזריאל התחזה לעורך דין. היא הגיעה למסקנה כי הראיות אינן מספיקות כדי לתמוך בטענה, שכן המסמך עצמו לא תיאר את עזריאל כעורך דין. עם זאת, בית המשפט הרשיע אותו בסעיף אחר במעשה השמור לעורכי דין - ייצוג אדם אחר בפני בית דין, דבר שעשה עזריאל במהלך השעייתו. הרשעה זו התבססה על סעיף 97 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין. בית המשפט זיכה את עזריאל מאשמת פגיעה בכבוד המקצוע לפי סעיף 53, שכן מעשיו היו אירוע בודד ללא הוכחה פגיעה באחרים. המזכירות זימנה את שני הצדדים לדיון בגזר הדין, כאשר המתלוננת ביקשה השעיה של ארבע שנים והוצאות. עזריאל טען כי מעשיו הם מעשה חד פעמי ללא תמורה, ולכן לא "בדרך של כיבוש". בית הדין דחה טענה זו ושקל את עברו המשמעתי והפלילי, לרבות הרשעה קודמת בגין החזקת סמים. בסופו של דבר גזר בית המשפט על עזריאל שישה חודשי השעיה בפועל, שמחציתם ירוצו במקביל להשעייתו הקיימת. בנוסף, הוטל עונש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין. בית המשפט בחר שלא להטיל את ההוצאות המבוקשות על עזריאל. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.