ת"פ 23531-01-24

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לתיק אלימות במשפחה בו נעצר הנאשם בגין ריבוי תקיפות ואיומים כלפי בן זוגו. תחילה קובע השופט כי קיימים שני מתחמי ענישה נפרדים – אחד לכל כתב אישום – ולא מתייחס אליהם כאל אירוע אחד, בשל פער הזמנים והיעדר קשר מושגי ברור ביניהם. השופטת מכירה בחומרת מעשיו של הנאשם, אשר פגעו בגופו, כבודו, פרטיותו וביטחונו של בן הזוג, ומדגישה את הצורך במדיניות ענישה מחמירה במקרים כאלה כדי להגן על הקורבן ולהרתיע מפני אלימות עתידית. האלימות הייתה קשה, נמשכה יומיים וגרמה לפציעות של בן הזוג. השופט מתייחס למספר פסקי דין קודמים במקרים דומים, שהסתיימו בעונשי מאסר שנעו בין 10 ל-26 חודשים. בקביעת העונש ההולם, השופט לוקח בחשבון את גילו של הנאשם (52), עבר נקי והודאה, יחד עם התייחסויות אופי. עם זאת, הם מביאים בחשבון גם את היעדר הראיות לסיכון מופחת הנשקף מהנאשם ואת חומרת העבירות. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל ו-5 חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שלא יבצעו מעשי אלימות פיזית נוספים כלפי בן זוגם בתוך שנתיים. השופט מדגיש את אפקט ההרתעה ואת עקרון ההלימות, תוך הכרה בהשפעת המאסר על הנאשם ובני משפחתו. זכות הערעור על פסק הדין נתונה לנאשם, שעומד לרשותו 45 יום בבית המשפט המחוזי.