עת"מ 11966-04-12

תקציר

המחלוקת נסבה לשאלה האם הצעתו של המשיב הייתה צריכה לקבל ציון על קיומה של מערכת ניהול למידה (LMS) והאם נפלו פגמים בתהליך הבירור. בית המשפט מצא כי ההצעה לא ציינה במפורש את החזקת LMS אלא כללה פרטים שיכולים להצביע על כך שיש לה כזו. הליך הבירור היה מוצדק בשל אי בהירות בהצעה, אך הוא היה פגום בכך שלא היה תיעוד מתאים ולא דיווח לוועדת המכרזים. עם זאת, ליקויים אלה תוקנו במהלך הבדיקה המחודשת של ועדת המכרזים. החלטתה הסופית של הוועדה להעניק למשיב נקודות בגין החזקת LMS הייתה סבירה והתבססה הן על תוכן ההצעה והן על הבהרה בכתב. בית המשפט דחה את העתירה, שכן החלטת הוועדה לא פגעה בעקרון השוויון בין המציעים, ולא נפגעו מציעים פוטנציאליים, שכן החזקת LMS לא הייתה תנאי מוקדם למכרז. חוסר הבהירות בהצעה והפגמים הפרוצדורליים טופלו במהלך הבחינה המחודשת, ולכן לא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.