ת"פ 38206-11-13

תקציר

השופטת, לימור מרגולין-יחידי, פותחת בהדגשת חומרת העלמות המס, הגורמות לפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי בכך שהן פוגעות בניהול המשק, מצמצמות את משאבי הציבור ופוגעות באמון הציבור בשלטון החוק. הדבר נכון במיוחד במקרים של העלמות מס משמעותיות לאורך תקופה ממושכת, שיטות מתוחכמות ושיתופי פעולה. לאחר מכן פונה מרגולין-יחידי למדיניות הענישה בעבירות מסוג זה, ומנתחת מספר פסקי דין קודמים כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם. היא מסכמת כי מדיניות זו מחמירה בדרך כלל, וכרוכה לעתים קרובות בעונשי מאסר, במיוחד במקרים של היקפים כספיים משמעותיים, תקופות ממושכות, תכנון, תחכום והסתרה אקטיבית. השופט מתייחס לעבירות המבוצעות נגד שתי רשויות מס כאירוע עונשי אחד וקובע טווח ענישה של 16 עד 40 חודשי מאסר וקנס הנע בין 100,000 ל-200,000 ₪, בנוסף להתחייבות משמעותית להימנע מביצוע עבירות מס. מרגולין-יחידי דוחה את בקשת ההגנה לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום וצדק. היא מסבירה כי השפעת העונש על משפחת הנאשם כבר נשקלת בתוך המכלול, והטענות שהוצגו אינן מצדיקות סטייה. היא גם דוחה את הטענות בדבר פגיעה בחיילים ובילדים פצועים, משבחת את פעולותיו ההתנדבותיות של הנאשם אך מוצאת אי נוחות בטענה כי על הנאשם להימנע ממאסר כדי להמשיך להתנדב. באשר לעונש הקונקרטי מציינת השופטת מספר גורמים מחמירים: אי לקיחת אחריות מצד הנאשם, היעדר השמטה, היקף ומשך העבירות והצורך בהרתעה. אלה מאוזנים עם נסיבות מקלות, לרבות תרומתו החיובית של הנאשם לחברה, עבר פלילי נקי ונסיבות אישיות-משפחתיות. במסגרת מתחם הענישה שנקבע, גזרה מרגולין-יחידי על הנאשם 24 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו, ובלבד שהנאשם לא יפגע שוב. בנוסף, הנאשם נקנס ב-175,000 ₪, עם אפשרות לתשעה חודשי מאסר במקום תשלום, ונדרש לחתום על התחייבות בסך 150,000 ₪ להימנע מעבירות מס למשך שנתיים. אם הנאשם לא יחתום, הוא ירצה 150 ימי מאסר נוספים. השופט גם מוציא צו כללי להחרמת מוצגים ומעניק לנאשם זכות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות הנוכחים ב-16 במאי 2016.