בג"צ 6817/06

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את העתירה שהגיש העותר. העותר ביקש פטור מתשלום מס הכנסה בשל מוגבלותו. בית המשפט בחן את שתי רמות ההליך הנוגעות לקביעת הנכות של העותר. ראשית, נכותו הוערכה לפי חוק הביטוח הלאומי, שם נקבעו לו בדיעבד נכות זמנית וקבועה. שנית, השומה נערכה לפי פקודת מס הכנסה כדי לקבוע אם הוא זכאי לפטור ממס כאדם נכה. בית המשפט מצא כי התמהמהותו של המשיב בטיפול בבקשת העותר הביאה לקביעת הנכות לפי חוק הביטוח הלאומי בטרם הושלמה שומת הפטור ממס. מאחר שנכות העותר כבר נקבעה לפי חוק הביטוח הלאומי, לא היה צורך בשומה נוספת של הוועדה לפי פקודת מס הכנסה. לפיכך, הכריז בית המשפט על החלטות ועדת מס הכנסה וועדת הערר למס הכנסה בטלות ומבוטלות. בית המשפט דן גם לגופו של עניין והסכים כי יש להתחשב בנכותו של העותר כפי שנקבעה על ידי ועדת הביטוח הלאומי. בית הדין הדגיש כי פיצויי פגיעה, כפי שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי, נועדו להעניק תמיכה מהירה לנפגעי עבודה קלים. במקרה זה, נבדה נכותו של העותר בשיעור של 100% לאחר תקופת פיצויי הפגיעה, ולא יהיה זה סביר להניח שיעור נכות נמוך יותר בתקופה הקודמת. השופט ס' ג'ובראן הציע לקבל את העתירה, להכריז על החלטות ועדות מס הכנסה כבטלות, ולראות בעותר 100% נכות לפי חוק הביטוח הלאומי מיום 10.12.00 ועד ליום 9.7.01. השופטים א' א' לוי ומ' נאור הסכימו עם ההצעה.