ע"א 3725/04

תקציר

המערערים ערערו על פסק דין שהורה להם להקים מבנה אשפה במקום ובגודל שייקבעו על ידי בית משפט קמא, ולשלם למשיבים 30,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש, ו-25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. במהלך הדיון בערעור הגיעו הן המערערת והן המשיבים להסכמה בדבר תנאי מיקומו וגודלו של מבנה האשפה, וכי המערערת תישא בכל ההוצאות הנלוות. בית המשפט החליט כי פיצויים והוצאות ייקבעו ללא מתן נימוקים, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. המערער ביקש כי בית המשפט יתייחס לקביעותיו האישיות של בית משפט קמא לגבי בני משפחתו של המערער, שלא היו צד להליך. המשיבים הסכימו למחוק כל חלק פוגעני בפסק הדין. בית המשפט מצא לנכון להפחית את הפיצוי ל-15,000 שקל וקבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המערער ועובדי העירייה, לרבות טענות למעשים בלתי חוקיים, שלטענת המערער היו חסרות בסיס, שכן אביו עזב את עבודתו בעירייה לפני למעלה מ-20 שנה ולא הוכח קשר בין אשתו לבין מעשי העירייה. המשיבים הסכימו למחוק חלקים פוגעניים אלה של פסק הדין. בית המשפט הגיע למסקנה כי די בקביעות העובדתיות ואין צורך לטעון טענות בדבר מעשים בלתי חוקיים, ועל כן הורה על ביטול קביעות אלה מפסק הדין. עוד נקבע בפסק הדין כי הפיקדון של המערערת יוחזר.