עפ"ת 49524-06-16

תקציר

הנאשם ערער על הרשעתו בבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע בשורה של עבירות תעבורה, בהן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ושימוש ברכב ללא ביטוח. לטענתו, התביעה לא הצליחה להוכיח כי ידע על פסילתו, כנדרש בעבירת הנהיגה בזמן פסילה. השופט דחה את הערעור והסכים עם בית משפט השלום כי הודעת הפסילה שנמסרה לעורך דינו של הנאשם, שייצג אותו בדיון בגזר הדין, היא הודעה מספקת לנאשם עצמו, אלא אם כן עלה בידו להוכיח אחרת. אמירתו של הנאשם בחקירתו במשטרה, לפיה לא היה מודע לפסילה, לא הספיקה כדי לעמוד בנטל הוכחה זה. השופט דחה גם את ערעורו של הנאשם על עונשו, שכלל צו עבודות שירות, תקופת פסילה נוספת וקנסות כספיים. השופט סבר כי גזר הדין קל וראוי בהתחשב בנסיבות העבירה ובנסיבותיו האישיות של הנאשם. המדינה ערערה גם על הקלה בעונש, אך השופט דחה גם ערעור זה, בקובעו כי העונש מידתי ביחס לעבירות שבוצעו, ואינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. לפיכך נדחו שני הערעורים, והנאשם חויב להתחיל לרצות את עונשו במועד ובמקום מוגדרים.