עת"מ 22015-02-22

תקציר

חוק חופש המידע והשלכותיו עמדו במוקד פסק דין זה. החוק מבטיח את זכותם של האזרחים למידע מרשויות ציבוריות. זכות זו היא זכות יסוד בחופש הביטוי, בשיח הציבורי ובפרקטיקה הדמוקרטית. החוק מפרט את הפרמטרים והמגבלות על זכות זו, כאשר סעיפים 9(א) ו-9(ב) רלוונטיים במיוחד. סעיף 9(א) מתייחס למידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ או בביטחון הציבור, ואילו סעיף 9(ב) פוטר רשויות מגילוי מידע העלול להכשיל את פעילותן. סעיפים אלה נדונו בנוגע ל"אמצעים פחות קטלניים" שבהם השתמשה המשטרה – תקיפות, אלות ורימוני הלם – במהלך הפגנות ותסיסה אזרחית. העותרים ביקשו גילוי מלא של נהלי המשטרה להפעלת אמצעים אלה, לקידום שקיפות, אחריותיות וזכות הציבור לדעת. המשטרה המשיבה טוענת מנגד כי חשיפת פרטיהן של שיטות אלה עלולה לפגוע ביעילותן ולשבש את שלום הציבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המשטרה אינן מבוססות וכלליות, ואינן עומדות ברף החוקי. הודגש כי האמצעים המדוברים גלויים לציבור ולעתים קרובות נעשה בהם שימוש גלוי, תוך ערעור הטענה לפגיעה ביעילות. בית המשפט פסק לטובת העותרים והורה למשטרה לחשוף את הנהלים במלואם בתוך 45 יום. בנוסף, הוטל על המשטרה לכסות את שכר טרחת עורכי הדין של העותרים והוצאות נלוות אחרות. החלטה זו נועדה לשמור על זכות הציבור למידע, במיוחד בכל הנוגע לשימוש בכוח על ידי הרשויות, תוך הבטחת פיקוח אפקטיבי ושמירה על אמון הציבור.