ת"א 1130/05

תקציר

בתביעה משפטית שעניינה פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, נדרש בית המשפט לפסוק הן אחריות והן נזקים הנובעים מתאונת דרכים בה היה מעורב תובע קטין. האירוע התרחש ביום 27.7.05 והיה מעורב בו טנדר איסוזו בו נהג אביה של התובעת. התובע טען כי נפגע בעת שניסה להוציא סיגריות מהטנדר, וכתוצאה מכך הרכב דרס את רגלו. היו סתירות בעדויות התובע ובני משפחתו, לרבות הבדלים בגרסאות לגבי התרחשות התאונה, הימצאות שקי חיטה ברכב והשתלשלות האירועים לאחר התאונה. למרות סתירות אלה, בית המשפט מצא כי התובע עמד ברף מאזן ההסתברויות הנדרש לתביעה אזרחית. לתובע נגרמו חבלות משמעותיות והוא אושפז לתקופה ניכרת, כתוצאה מכך נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 60%. בית המשפט דחה את תביעת התובע לאחוזי נכות תפקודית גבוהים יותר, ובחר במקום זאת לבסס את הפיצוי על פוטנציאל אובדן השתכרות של 40%. כושר התעסוקה העתידי של התובע נקבע נמוך מהממוצע בשל כישוריו הדלים ומגבלותיו הפיזיות. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 1,118,000 ₪, עם ניכויים מפורטים ושיקולים לקצבת נכות עתידית פוטנציאלית. פסק הדין שיקף הן את מורכבות התיק והן את הניתוח המפורט של עדויות והערכות רפואיות כדי להגיע להחלטת פיצוי הוגנת.