ת"צ 17828-06-14

תקציר

המבקש, מר ניר זמל, ביקש כי בקשתו לתביעה ייצוגית נגד המשיב תאושר על ידי בית המשפט. המשיבה הינה חברה בבעלות עיריית תל אביב, המנהלת חניונים עירוניים. המבקשת טענה כי מכונות התשלום של המשיבה גבו מלקוחותיה תשלום בגין חניה גם אם חנו פחות מ-15 דקות, בניגוד למדיניותה המוצהרת לפטור שהייה קצרה כאמור מתשלום. המבקש הגדיר את הכיתה כמי ששילם עבור חניה בחניוני המשיב למרות שהייה של פחות מ-15 דקות. בבקשה נטענו עילות תביעה בגין הפרת הסכם, חוסר תום לב, עשיית עושר שלא כדין, הטעיה ורשלנות, ובקשה לסעד של צו מניעה ופיצוי כספי. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקש לא הצליח לבסס עילת תביעה. תנאי החוזה קבעו בבירור כי החניה חייבת מרגע הכניסה ללא כל תקופת חסד. מדיניותו של המשיב לפטור שהייה מתחת ל-15 דקות מתשלום הייתה נוהל פנימי ולא התחייבות חוזית, והמבקש לא הסתמך עליה לרעתו. יתר על כן, טענת האפליה לא נתמכה והקבוצות שנטענו על ידי המבקשת היו עמומות מכדי להוות קבוצות שוויון. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר הטעיה ורשלנות, ולא מצא כל הטעיה או קשר סיבתי. באשר לאפיון מכונות התשלום ומדיניות המשיב, קיבל בית המשפט את טענת המשיב כי שינוי המכונות כמבוקש על ידי המבקש יפגע באפשרות לתשלום מראש, דבר המסייע בהפחתת העומס בחניונים. המשיבה אף הביאה ראיות לכך שמכונות התשלום שלה בחניונים לפי שעה כבר אופיינות לפטור שהייה מתחת ל-15 דקות מתשלום, והמבקש לא הפריך ראיות אלה במידה מספקת. בסופו של דבר, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה בהיעדר עילת תביעה, והמבקש חויב לשאת בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.