ע"ח 15139-01-13

תקציר

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרת ע"ח 15139-01-13, נדונה ערר שהוגש על ידי מדינת ישראל נגד החלטת בית משפט השלום באילת, אשר הורה על החזרת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה בבית עסק למשיב, שלמה ואזנה, וכן חיוב המשטרה בהוצאות משפט. **רקע עובדתי:** ביום 30.10.11, ביצעה המשטרה חיפוש בבית העסק של המשיב, במהלכו נתפסו 10 מכונות הימורים, קופסת בקרה ומסמכים שונים. בתחילה, ביקשה המשטרה להשמיד את התפוסים, אך חזרה בה מהבקשה עקב חשש לפגיעה בהליך פלילי עתידי. ביום 14.12.11, הגיש המשיב בקשה להחזרת התפוסים. המשטרה עמדה על המשך החזקת התפוסים, תוך ציון כי בית משפט השלום האריך את תוקף ההחזקה באופן זמני. **החלטת בית משפט השלום:** בית המשפט קמא קבע כי הארכה שניתנה אינה תקינה, מאחר והיא ניתנה מבלי שהמשיב זכה לזכות טיעון ומבלי שהובאה לידיעת בית המשפט העובדה שהתנהל הליך אחר להחזרת התפוסים. נקבע כי מאחר ולא הוגש כתב אישום והתפוסים מוחזקים בידי המשטרה למעלה משנה ללא ארכה כדין, החזקתם מנוגדת לסעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 ("הפקודה") ופוגעת בזכות הקניין של המשיב. לפיכך, הורה בית המשפט על החזרת התפוסים וחיוב המשטרה בהוצאות. **טענות המשטרה בערר:** המשטרה טענה כי המכונות שנתפסו נועדו להימורים בלתי חוקיים, כי ישנן ראיות לשימושן בעבר בעבירות הימורים, וכי בכוונת המשיב להמשיך בהפעלתן. לשיטת המשטרה, אין מקום להחזרת התפוסים גם אם טרם הוגש כתב אישום, ובפרט כאשר לא הוגשה בקשה להארכה במועד עקב טעות אנוש, וכן כי ניתן להאריך את תוקף החזקת התפוסים גם לאחר שישה חודשים. בנוסף, טענה המשטרה כי למשיב אין מעמד בבקשה שכן לא טען לבעלות על התפוסים. המשטרה הכחישה כי הטעתה את בית המשפט, וטענה כי הציגה בפני השופט טופף את מלוא המידע הרלוונטי. לבסוף, טענה המשטרה כי היקף התפוסים לא נברר כהלכה, וכי לא היה מקום לחייבה בהוצאות ללא נימוק מספק. **טענות המשיב:** המשיב סבר כי בהעדר כתב אישום, ובמידה והציוד אינו אסור בהחזקה, יש להורות על השבתו. טענת המשטרה בדבר שימוש אסור בחפצים אינה רלוונטית, שכן החוק והפסיקה קובעים מגבלות זמן ברורות להחזקת תפוסים. טענת המשיב בדבר השמדת הציוד נדחתה על הסף, שכן לא הועלתה בפני בית משפט השלום. **החלטת בית המשפט המחוזי (החלטה מנומקת):** בית המשפט המחוזי דחה את הערר, אך בשינויים מסוימים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) - הגבלת זמן להחזקת תפוסים:** בית המשפט חזר והדגיש את הוראות סעיף 35 לפקודה, הקובעות כי החזקת תפוסים על ידי המשטרה, ללא הגשת משפט בו ישמשו כראיה, מוגבלת לשישה חודשים, אלא אם כן ניתנה ארכה מבית משפט השלום. הפסיקה, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דין עובדיה, קובעת כי גם לאחר חלוף המועד, ניתן לבקש ארכה, אך המשטרה אינה יכולה "לשבת על הגדר" ולהימנע מהגשת בקשה כדין, וכי התנהלות כזו עלולה להוביל להחזרת התפוסים לידי בעליהם, גם אם נראה שהיו בשימוש אסור. 2. **פגם בהליך קבלת ארכה:** בית המשפט מצא פגם מהותי בהתנהלות המשטרה, אשר פנתה לבית משפט אחר (השופט טופף) לבקש ארכה להחזקת התפוסים, מבלי שהמשיב זכה לזכות טיעון ובמנותק מההליך שהתנהל בפני בית משפט השלום. התנהלות זו, אף אם המשטרה ידעה את השופט טופף על קיום הליך מקביל, נחשבה ל"עקיפת הליך" שאינה תקינה. 3. **החזרת תפוסים גם אם שימשו לביצוע עבירה:** בית המשפט קבע, כי למרות שהמשטרה הוכיחה לכאורה כי התפוסים שימשו למשחקי מזל אסורים, והיה ניתן להיעתר לבקשת ארכה לו הוגשה במועד, התנהלות המשטרה הבלתי תקינה מובילה למסקנה שיש להשיב את התפוסים לידי המשיב. זאת, מכיוון שהמפוסים עצמם אינם אסורים בהחזקה על פי חוק, והמשטרה כשלה בהגשת בקשותיה במועד. 4. **שאלת הבעלות על התפוסים:** בית המשפט התייחס לטענת המשטרה כי למשיב אין מעמד בבקשה מכיוון שלא טען לבעלות על המכונות, אלא שכר את המקום יחד איתן. נקבע כי אמנם יש פגם בהתנהלות זו, אך סעיף 35 לפקודה מחזיר את התפוס "לאדם אשר מידיו נלקח", מה שמצמצם את הרלוונטיות של שאלת הבעלות הפורמלית כאשר מדובר בהחזרה עקב חלוף הזמן. בית המשפט אף הביע את דעתו כי הראיות לכאורה מצביעות על בעלות המשיב. 5. **היקף התפוסים:** בית המשפט קבע כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום בנוגע להיקף התפוסים, שכן על בסיס הבקשות והמסמכים שהוצגו, לא כל הפריטים שצוינו על ידי בית המשפט קמא אכן נתפסו. לפיכך, הורה בית המשפט כי על המשטרה להשיב למשיב רק את התפוסים שאכן נתפסו. 6. **ביטול חיוב בהוצאות:** בית המשפט ביטל את חיוב המשטרה בהוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח. נקבע כי חיוב זה חורג מהכלל הרגיל באי-הטלת הוצאות בהליך פלילי, וכי הפגם בהתנהלות המשטרה כבר בא לידי ביטוי בהחזרת התפוסים. בנוסף, צוין כי ההוצאות לא התבקשו על ידי המשיב, לא ניתנה למשטרה הזדמנות לטעון נגדן, וכי בית המשפט השלום "העניש" את המשטרה גם בגין התנהלות בתיקים אחרים. **לסיכום,** פסק הדין מדגיש את החשיבות של פעולה תקינה על פי החוק, ובפרט את הליכי בקשת הארכה להחזקת תפוסים, כפי שמעוגנים בפקודת סדר הדין הפלילי. בית המשפט מבהיר כי כשל בהגשת בקשות במועד, גם אם מדובר ב"טעות אנוש" או "קיצור דרך", עלול להוביל לתוצאות משפטיות מחמירות, לרבות החזרת תפוסים, גם אם קיימת סבירות לשימושם בביצוע עבירות. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום עיקרון מידתיות במקרים בהם התנהלות המשטרה פוגעת בזכויות הנאשם, ובמקרה זה, בזכות הקניין.