ע"ע 540/05

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, ולא מצא כל טעות משפטית בפסק דינו. החלטה זו מתבססת על העקרונות המסדירים את מערכת היחסים בין קרנות הפנסיה לבין העמיתים בהן, תוך הדגשה כי הזכות לגמלה נקבעת עם קרות אירוע מזכה, במקרה זה, בהפיכתה ל"אלמנה". בית המשפט חוזר ומדגיש את עקרונות ה"שוויון", ההדדיות ו"התכלית החברתית" בפעילות קרנות הפנסיה. על פי תקנות קרנות הפנסיה, המערערת לא הייתה זכאית להיות "שאירה" הזכאית לקצבה עם פטירת "חבר", שכן היא לא הייתה אשת המנוח בעת פטירתו. הנפטר לא יכול היה להקנות זכות שתקנות קרן הפנסיה אינן מעניקות, שכן הזכאות לקצבת שאירים מבוססת על המצב המשפטי ביום פטירת החבר. מאחר שהמערערת לא עמדה בהגדרה הרגולטורית, אין הצוואה יכולה לגבור על ההוראות. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת נושאת בהוצאות המשפט של המשיבים ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 1,000 ₪ ליום.