ע"א 1892/95

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך כספי בו היו מעורבים חברה לייצור אריחים, אקרשטיין, ומספר בעלי מניות ודירקטורים בחברה קבלנית, צאן חברה לעבודות בניין בע"מ. אקרשטיין סיפקה אריחים לזאן בשווי 55,334 ₪, אך התשלום לא בוצע במועד הפירעון, והצ'ק אף נפרע על ידי מחמוד. בעל מניות והחתום היחיד על ZAN. התיק התמקד בקביעת האחריות האישית של המנהלים ובעלי המניות של ZAN מאחר שהחברה עצמה הייתה חדלת פירעון. בית משפט קמא מצא את מחמוד אחראי אישית לחוב, וכן הטיל על איבראהים, אחיו של מחמוד ובעל מניות לשעבר בזאן, אחריות לאריחים שלא שולמו. איבראהים פרש מהחברה והעביר את מניותיו למחמוד לפני התקרית המדוברת. עם זאת, האריחים שסופקו ל-ZAN שימשו בפרויקט בנייה שהושלם על ידי חברה אחרת בבעלות איברהים ואשתו. בית המשפט קבע כי איברהים התעשר שלא כדין על חשבונו של אקרשטיין והורה לו להשיב את ערך האריחים, תוך שהוא דוחה את הערעור ומקיים את פסק דינו של בית המשפט קמא. כן חויבו המערערים בתשלום שכר טרחת עורך דינו של אקרשטיין. פסק הדין הדגיש את חוסר הצדק שבהתעשרותו של איברהים, שכן הוא נהנה מהשימוש באריחים מבלי לפצות את היצרן.