ת"א 22434-06-19

תקציר

בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופט רחמים כהן, נידונה בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד. **רקע עובדתי:** המבקשת, חברת "בר-יעקב - נכסים והשקעות בע"מ", היא יזמית נדל"ן הבעלים של נכס ברחוב קינג ג'ורג' 31 בתל אביב. המשיבים 1 ו-2, אברהם ומנחם אביגדור, רכשו יחידות דיור בבניין, והמשיבה 3, "א.ב. לאון חברה לנכסים ולהשקעות (2008) בע"מ", רכשה שתי חנויות בבניין. ההסכמים בין הצדדים, שנחתמו בין השנים 2010 ל-2017, כללו הסכמי מכר, הסכמי שיתוף, מזכרי הבנות ותוספות להסכמים. על פי הסכמים אלו, המשיבים התחייבו להשתתף במימון עלויות הבנייה וכן לשלם עבור זכויות בנייה נוספות שרכשו מהמבקשת. במהלך שנת 2017 החלה עבודות הבנייה בבניין, אך המשיבים לא שילמו את חלקם. ביוני 2019 הגישה המבקשת כתב תביעה על סך כ-2.5 מיליון ש"ח בטענה להפרת ההסכמים. בעקבות התפתחות הליכים משפטיים נוספים, הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן על סך כ-4.6 מיליון ש"ח, ובד בבד בקשה לצו עיקול זמני. צו העיקול הזמני ניתן ב-26.7.2020, וביום 9.8.2020 הוגשה הבקשה לביטולו. **ההליך המשפטי:** במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, נבחנים שלושה שיקולים עיקריים: 1. **ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תובענה (סיכויי התובענה העיקרית):** * השופט קבע כי סיכויי התובענה להתקבל טובים לכאורה. * עילות התביעה מבוססות על הפרת הסכמים ועל עשיית עושר ולא במשפט. * ההסכמים שבין הצדדים כוללים התחייבויות ברורות של המשיבים לשאת בעלויות בנייה ובגין זכויות בנייה נוספות. * המבקשת הציגה תחשיבים ופירוט של החוב הנטען, ואף מכתב מהנדס ושמאי מקרקעין המפרט את סכום החוב. * המשיבים עצמם אינם מכחישים את חובתם לשלם בגין תוספת הבנייה, אך חולקים על גובה הסכום. * העובדה שהמשיבים לא הציגו תחשיב חלופי ולא שילמו מאום במשך שנים, מחזקת את עמדת המבקשת. * התנהלות המשיבים, שהודיעו על בדיקתם על ידי מומחה מטעמם אך לא הגישו ממצאים או הודעה בעניין, תומכת גם היא בכך שסיכויי התביעה טובים. 2. **מאזן הנוחות:** * נקבע כי קיים "יחס מקבילית כוחות" בין סיכויי התובענה למאזן הנוחות – ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר, כך תקל בית המשפט בדרישת מאזן הנוחות. * בהינתן שסיכויי התובענה טובים, הוחלה דרישה מקלה יותר של מאזן הנוחות. * הנזק שעלול להיגרם למבקשת אם לא יינתן הסעד לעומת הנזק למשיבים אם יינתן. * המשיבים לא שילמו דבר על חשבון חובם, וסירבו לשלם אפילו חלק מהעלויות, למרות סכום התביעה הגבוה. * הימנעותם של המשיבים מתשלום במשך שנים מעידה על קשיים עתידיים בגביית פסק דין. * הטענה של המשיבים ל"מפולת כלכלית אנושה" כתוצאה מהעיקול לא הוכחה. * העיקול הוטל רק על זכויות המשיבים בנכס, ולא על כלל נכסיהם, דבר המאזן בין זכויות הצדדים. 3. **קיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (יסוד ההכבדה):** * דרישת ההכבדה במסגרת עיקול זמני היא הנמוכה ביותר מבין הסעדים הזמניים. * סכום התביעה הגבוה יכול להוות אינדיקציה לקיום הכבדה. * סירובם של המשיבים לשלם אפילו חלק מהחוב, יחד עם סכום התביעה, מהווים אינדיקציה לכך שאי מתן העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין. **החלטה:** בית המשפט המחוזי החליט לדחות את הבקשה לביטול צו העיקול הזמני, ולקבוע כי צו העיקול הזמני מיום 26.7.2020 יישאר על כנו. **חידושים והיבטים משפטיים:** * **איזון בין זכויות הצדדים:** בית המשפט הדגיש את חשיבות האיזון בין זכויות המבקשת להבטחת ביצוע פסק דין עתידי, לבין זכויות המשיבים, תוך הטלת עיקול ממוקד על זכויותיהם בנכס הנדון. * **נטל ההוכחה בבקשה לביטול:** הובהר כי עם הגשת בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד, נטל השכנוע עובר אל המבקשת, והבקשה נדונה כאילו הצד השני הוזמן מלכתחילה. * **גמישות בפרשנות "הכבדה":** פסק הדין מדגיש את גמישות הפרשנות של יסוד ההכבדה, כאשר סכום התביעה והתנהלות הנתבעים יכולים להוות אינדיקציה לקיום חשש סביר להכבדה. * **התנהלות דיונית:** התנהלות המשיבים, אשר לא הציגו תחשיב חלופי או ממצאי מומחה למרות חלוף הזמן, נלקחה בחשבון והשפיעה על החלטת בית המשפט. * **חוסר מידתיות בהקשר של "מפולת כלכלית":** בית המשפט הדגיש כי טענה בדבר "מפולת כלכלית" לא הוכחה, ובכך קבע כי לא נפל פגם במידתיות צו העיקול שהוטל. **לסיכום,** בית המשפט אישר את צו העיקול הזמני, בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה לעילת תביעה טובה, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, ויסוד ההכבדה מתקיים, במיוחד לאור סכום התביעה והתנהלות המשיבים.