מ"ת 4550-03-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להורות על מעצרם של המשיבים על יסוד כתב אישום מתוקן. התיקון הוסיף אישום שני של עבירות אלימות לכתב האישום המקורי, אך השופט קבע כי האישום השני אינו מספק סיבה מספקת לעצור את המשיבים, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף מאז התרחשו העבירות הנטענות. השופט קיבל את טענת המשיבים בדבר זכותם לשימוע בטרם תיקון כתב האישום, אך ראה בכך עניין למשפט העיקרי ולא להליך המעצר. השופט בחר שלא לייחס משקל רב לאי קיום שימוע על ידי המבקש, תוך שהוא מצטט פסיקות קודמות לפיהן מעצר בלתי חוקי הוא רק גורם אחד שיש להתחשב בו בהחלטות מעצר ואינו מוביל בהכרח לביטול כתב אישום. זאת ועוד, השופט ציין כי האישום השני, חמור אף שהוא חמור, לא שינה את הצורך בתסקיר שירות מבחן על המשיבים 2 ו-3, ואף לא הצדיק את מעצרו של המשיב 4, שכבר שוחרר. צו איסור המגע וההפרדה של המשיב 4 יעמוד בתוקפו, מובטח בהתחייבות עצמית וערבות צד ג'. השופט גם החליט שלא להטיל הוצאות על המבקש, בהתחשב בנסיבות. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 18.3.2022.