ת"א 21843-08-14

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעת רשלנות רפואית שהגישו יורשיו של ד"ר מ.ה. ז"ל. התובעים טענו כי הנתבעים – ד"ר ספדיה, גסטרואנטרולוג, ד"ר זידאן, רופא משפחה, וקופת החולים שהעסיקה את ד"ר זידאן – התרשלו באבחון ד"ר מ.ח. כחולה קרוהן והעניקו לו טיפול סטרואידים מיותר בין השנים 2004-2008, גרמו לו נזק חמור ובסופו של דבר הביאו למותו בשנת 2018. בית המשפט מצא כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את טענותיהם. באשר לאבחון, מצא בית המשפט כי התובעים לא הצליחו להראות כי אבחנת הנתבעים למחלת קרוהן הייתה בלתי סבירה או רשלנית. הטיפול בסטרואידים נמצא גם הוא מתאים ובהתאם להמלצות מומחים, תוך מאמצים להפחית או להפסיק את הטיפול. בית המשפט בחן את השפעת הסירינגומיאליה של ד"ר מ.ה. ומצא כי לא סביר שהיא גרמה לבעיות במערכת העיכול שלו. התובעים לא הוכיחו די הצורך את השפעת הרשומות הרפואיות החסרות על עניינם, והנתבעים סיפקו עדויות ומסמכים משכנעים כדי לפצות על פערים אלה. בית המשפט דחה את אפיון הטיפול על ידי התובעים כבלתי מקובל, תוך הכרה במורכבות מצבו של ד"ר מ.ה. ובניסיונות למזער את השימוש בסטרואידים. התובעים לא קבעו קשר סיבתי בין הטיפול בסטרואידים לבין מחלותיו של ד"ר מ.ח., מה גם שרוב המחלות הופיעו שנים לאחר סיום הטיפול, ותופעות הלוואי של הסטרואידים בהם נעשה שימוש היו קלות. חוות הדעת של הנתבעים היו משכנעות יותר, והתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בדבר רשלנות או סיבתיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים לא ביצעו רשלנות רפואית ודחה את התביעה. כל צד יישא בהוצאותיו בשל הנסיבות הטרגיות של המקרה.