סע"ש 66293-05-18

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו על פיצויים והטבות שונות שלטענתו לא שולמו במהלך עבודתו. המעסיק הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי העובד התפטר. בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעת לשלם 13,896 ₪ עבור דמי הבראה שלא שולמו, 3,060 ₪ עבור הפרשות לקרן השתלמות, 10,409 ₪ עבור הפרשות לקרן פנסיה, 7,594 ₪ עבור פדיון חופשה ו-15,107 ₪ עבור הפרשים לפיצויי פיטורים. סכומים אלה מתווספים לשכרו של התובע וכולם ערכי ברוטו. כמו כן חויב הנתבע לשלם 10,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דינו של התובע. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי הוא חייב לו שכר יומי של 300 ₪, ומצא את ראיות הנתבע בנקודה זו מתחמקות ולא אמינות. עוד נמצא כי רישומי ההעסקה שהגישה הנתבעת אינם עקביים ואינם אותנטיים, ולפיכך אינם משקפים את התשלומים ששולמו לתובע בפועל. באשר לנסיבות פיטוריו של התובע, בית המשפט העדיף את גרסת הנתבע כי התובע התפטר. משכך, דחה בית הדין את תביעת התובע לתמורה בהודעה מוקדמת, אך עדיין פסק פיצויי פיטורים, שכן מצא כי התובע לא תוגמל על כך במידה מספקת במהלך עבודתו. גם טענותיה הנגדיות של הנתבעת להחזר הוצאות מגורים, הוצאות נסיעה וניכוי הודעה מוקדמת נדחו, שכן בית המשפט מצא אותן לא מבוססות ולא אמינות. פסק דין זה ישולם בתוך 30 יום ויחול עליו ריבית על פי חוק החל מה-30 בנובמבר 2017 ועד למועד התשלום.