ב"ל 22479-06-21

תקציר

התובע, אזרח ישראלי, תבע את הנתבע בטענה כי הוא וילדיו נשללו שלא כדין ממעמד התושבות בישראל. הנתבע נשא בנטל ההוכחה להראות כי התובע וילדיו חדלו להיות תושבי ישראל. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. לא היה הסבר ברור לשלילת התושבות, ועדותו של הנאשם בנוגע לחקירות בשנים 2019 ו-2020 לא הייתה ברורה ואולי אף לא מדויקת. כמו כן, הציג התובע ראיות משכנעות, לרבות מסמכים ועדויות קוהרנטיות, לפיהן חייו וחיי ילדיו התרכזו בעיקר בישראל. ראיות אלה כללו מסמכים הקשורים ללימודים, לעבודה ולרשומות הבריאות של ילדיו, כמו גם הסכמי שכירות וחשבונות חשמל על שמו. גם גרסת התובע לאירועים נמצאה עקבית ואמינה, בעוד שטענות הנתבע היו סותרות ולא משכנעות. בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט לטובת התובעת, קיבל את התביעה והורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע. לנתבעת ניתנו 30 יום לשלם לתובע 5,000 ₪, עם אפשרות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך אותה תקופה של 30 יום.