עפ"ת 22339-05-24

תקציר

עניינו של פסק הדין המדובר בדחיית ערעור על בקשה מאוחרת להישפט בגין עבירת תנועה. על פי החוק הרלוונטי, לאדם יש 90 יום להגיש בקשה להישפט עם קבלת דו"ח משטרתי. במקרה דנן, המערערת קיבלה את הדו"ח ביום 7.8.2023, מה שאומר שהמועד האחרון להגשת מועמדות היה 6.11.2023. מועד זה הוארך עוד יותר עד ליום 5 בינואר 2024, בשל צווים זמניים הקשורים לדחיות בתקופה מוגדרת. המערערת, לעומת זאת, הגישה את בקשתה רק ביום 18.3.2024, שהיה חודשיים וחצי לאחר המועד שהוארך. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי המערערת לשיהוי הייתה כי מצב החירום מונע מהם להגיש את הבקשה. עם זאת, השופט קבע כי מצב החירום לא מנע מהם להגיש את הבקשה באופן מקוון או באמצעים אחרים, ולכן אין הצדקה לעיכוב. עוד טען המערער כי ניתן לפרש הודעות של המרכז לגביית קנסות כהארכת המועד, אך השופטת דחתה טענה זו, שכן פעילות המרכז כפופה לחקיקה שונה ואינה חלה במקרה זה. כמו כן, הדגישה השופטת כי צווי שעת חירום "חרבות ברזל" הם הבסיס החוקי היחיד להארכת מועדים והם מחריגים במפורש תשלום קנסות מהוראותיהם. המערערת לא סיפקה סיבות מוצדקות אחרות לעיכוב, מה שהוביל את השופט למסקנה כי לא היה עיוות דין בדחיית בקשתם. בסופו של דבר, הערעור נדחה מאחר שהחלטת בית המשפט הפרוצדורלי נמצאה תואמת את החוק.