ע"א 63248-07-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור אזרחי בנוגע למחלוקת על כיסוי ביטוחי לרכב. המערער טען, כי יש לראות במשיב, אשר רישיון הנהיגה שלו הותלה, כמי שנודע לו על פסילתו ועל כן לא היה צריך להיות מבוטח בתקופת השעייתו. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר העדיף את המשיב, אך ערכאת הערעור הפכה אותו. ערכאת הערעור קיבלה את טענת המערער כי המשיב אכן קיבל הודעה על התליית רישיונו ולכן אינו מבוטח. זאת, על סמך הצגת תעודות עובד ציבור ורישומי דואר על ידי המערער המעידים כי הודעת ההשעיה נשלחה לכתובתו הרשומה של המשיב ונמסרה. עוד ציין בית המשפט כי טענת המשיב כי לא קיבל את ההודעה אינה משכנעת, מה גם היותו עד יחיד ותצהירו ועדותו בעל פה הכילו סתירות והשמטות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי אין זה סביר שהמשיב טען כי לא קיבל מספר הודעות במהלך השנים בדבר אמצעים מתקנים והתליית רישיונו. באשר לסוגיית הנזק לרכב, אישרה ערכאת הערעור במידה רבה את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, למעט תיקון קטן לטובת המערערת ביחס לימי השכרת הרכב. משכך, התקבל הערעור, והמשיב חויב להשיב את הסכומים שהתקבלו מהמערער בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה. בית המשפט בחר שלא להטיל הוצאות חריגות על אף אחד מהצדדים.