ת"א 51365-05-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה למתן צו עיקול זמני **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה של חברת "מאטג השקעות בע"מ" (להלן: "המבקשת" או "התובעת") למתן צו עיקול זמני על נכסיהם של הנתבעים, אהוד טוביה גינתי ויהושוע רורקה (להלן: "המשיבים" או "הנתבעים"), על סך 18,000,000 ₪, שהוא סכום התביעה העיקרית. התביעה עוסקת, לכאורה, במימוש כתב ערבות אישי שנחתם על ידי המשיבים להבטחת השבת כספים שהעבירה המבקשת לחברה סינית בשם YUPO (להלן: "יופו"), אשר היו אמורים לשמש לרכישת זכויות בשותפות בשם Vescor (להלן: "ווסקור"). **רקע עובדתי וטענות הצדדים** על פי טענות המבקשת, היא התקשרה בעסקה עם יופו לרכישת 23% מזכויות ווסקור תמורת 4 מיליון דולר בצירוף ריבית, סכום שהיה אמור להיות מושב עד ליום 24.2.2024. המשיבים ערבו אישית להשבת כספים אלו. סמוך להעברת הכספים, הגישה חברת "וסטו" (Westco), שהיא בעלת השליטה בווסקור, בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בארה"ב, הליך שכלל גם את ווסקור. המבקשת טוענת כי נוכח מצב זה, ווסקור אינה יכולה להשיב את הכספים, והמשיבים, על אף ערבותם, מסרבים לשלם. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי אין בסיס לתביעה. לטענתם, המבקשת לא נתנה הלוואה לווסקור ולא העבירה כספים לווסקור, וכי מסמך הערבות מתייחס להלוואה שלא ניתנה. לטענתם, המבקשת מנסה לממש ערבות הלוואה שלא בוצעה, על בסיס עסקה אחרת שביצעה מול יופו. בנוסף, טוענים המשיבים כי המבקשת השתהתה יתר על המידה בהגשת התביעה, וכי יש חוסר תום לב בהתנהלותה, לרבות הסתרת מידע מהותי, כגון קשרים של בעל השליטה במבקשת לחברת וסטו, והסתרת הסדר פשרה בהליכים קודמים בחו"ל. **המסגרת הנורמטיבית למתן צו עיקול זמני** השופט (הרשם) אליהו סוקר את המתווה הנורמטיבי להכרעה בבקשה למתן סעד זמני, בהסתמכו על פסיקת בית המשפט. שלושת השיקולים העיקריים הם: 1. **קיום לכאורה של עילת תביעה:** די בכך שהתובענה מעלה שאלה רצינית ואינה בגדר תביעת סרק. 2. **מאזן הנוחות:** בחינת הנזק למבקש לעומת הנזק למשיב. קיים יחס גומלין ("מקבילית כוחות") בין שיקול זה לבין קיום עילת התביעה. 3. **שיקולי יושר וצדק:** כוללים את תום לבם של בעלי הדין, הימנעות משיהוי בלתי סביר, והאם קיים סעד חלופי פגיעתו פחותה. בנוסף, מושם דגש על **"עקרון הנחיצות"**, לפיו הסעד הזמני צריך להיות נחוץ להבטחת קיום ההליך או ביצוע פסק הדין. במקרה של צו עיקול זמני, סעיף 103 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי בית המשפט יורה על עיקול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. **הכרעת בית המשפט** בית המשפט דוחה את הבקשה למתן צו עיקול זמני, וזאת בהתבסס על מספר טעמים מרכזיים, המעוררים ספקות לגבי תום ליבה של המבקשת והצדקת השימוש בסעד דרסטי זה. 1. **התנהלות המבקשת וחוסר תום לב:** * **הסתרת מידע מהותי:** בית המשפט קובע כי המבקשת העלימה עובדות מהותיות מהבקשה המקורית, וכי חוסר תום ליבה בולט. הדבר מתבטא בהסתרת קשרים של בעל השליטה במבקשת (מר מנחם ויינברג) לחברת וסטו, בה הוא בעל מניות ואף חבר דירקטוריון. הסתרת מידע זה, כאשר המבקשת כן פירטה על קשרי המשיבים לוסטו, נתפסת כבחירה מכוונת וחסרת תום לב, המעוותת את התמונה המשפטית. * **הסתרת הסדר פשרה בחו"ל:** עוד מציין בית המשפט כי המבקשת הסתירה את דבר קיומו של הסדר פשרה בהליכים המשפטיים שהתנהלו בחו"ל, ואף את ממדי ההסתרה העמוקים יותר. מידע זה נחשף רק בחקירת עד המבקשת, והוא מהותי ביותר, שכן יש לו השלכות פוטנציאליות על עצם החיוב ועל גובה החוב הנטען. בית המשפט אף מציין כי המבקשת לא טרחה לעדכן את בית המשפט על הסדר הפשרה, אף לאחר חתימתו. * **הגשת מידע טיפין טיפין:** בית המשפט מותח ביקורת חריפה על התנהלות המבקשת, אשר הציגה את טענותיה וראיותיה באופן מדורג, תוך "מקצה שיפורים" בפעמים רבות (בבקשה המקורית, בבקשה המתוקנת, בתשובה לתגובה, ובבקשה להוספת ראיות). התנהלות זו, בנוסף לאי גילוי פרטים מהותיים, מעידה על העדר תום לב. 2. **שיהוי:** * בית המשפט קובע כי גם קיים שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה. למרות שהמבקשת טוענת למשא ומתן ממושך, האסמכתא האחרונה למגעים בין הצדדים היא מיום 9.7.2024, כעשרה חודשים לפני הגשת התביעה. בהתחשב במועד הפירעון הנטען (24.2.2024) ובכניסת וסטו להליכי חדלות פירעון (אוגוסט 2023), המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי לא שקטה על השמרים. 3. **עילת התביעה ומאזן הנוחות:** * **עילת התביעה:** בית המשפט מקבל כי קיימת לכאורה עילת תביעה, נוכח המחלוקת העובדתית לגבי מהות ההסכם (הלוואה מול השקעה) ופרשנות המסמכים. המבקשת עומדת ברף הנדרש של "שאלה רצינית הדורשת ליבון". * **מאזן הנוחות:** בית המשפט מכיר בכך שסכום התביעה הגבוה (18 מיליון ₪) כשלעצמו מעיד על קושי פוטנציאלי בגבייה. עם זאת, הוא דוחה את הטענה כי סירוב המשיבים לשלם, כשלעצמו, מעיד על חוסר תום ליבם או כוונה להקשות על גבייה. טענות ההגנה של המשיבים נתפסות כלגיטימיות ודורשות בירור. **ניתוח משפטי וחידושים** ההחלטה מדגישה מספר עקרונות משפטיים חשובים, וניתן לזהות בה מספר נקודות מעניינות: * **חשיבות תום הלב בהליך למתן סעד זמני:** ההחלטה מדגישה את חשיבותו של שיקול תום הלב, אשר יכול להוביל לדחיית בקשה גם אם קיימת עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. ההתנהלות של המבקשת, הכוללת הסתרת מידע מהותי והצגת טענות באופן מדורג, נתפסת כהתנהלות חסרת תום לב המונעת מבית המשפט להיעתר לבקשה. * **"מקבילית הכוחות" והשפעתה על הוכחת עילת התביעה:** בית המשפט מכיר במתח הקיים בין עוצמת מאזן הנוחות לבין רף ההוכחה הנדרש לעילת תביעה. כאשר מאזן הנוחות נוטה באופן משמעותי לטובת המבקש, ניתן למצוא הבנה לגבי רף הוכחה נמוך יותר לעילת התביעה. עם זאת, במקרה זה, חוסר תום הלב והשיהוי גברו על שיקולים אלו. * **השפעת הסתרת הסדר פשרה:** ההחלטה מציפה את ההשלכות המשפטיות של הסתרת מידע על הסדר פשרה. בית המשפט רואה בכך מידע מהותי, שיש לו השלכות לא רק על גובה החוב, אלא אף על עצם החיוב, בהתאם לכלל הברירת מחדל כי "הפטר החייב מפקיע את הערבות". * **התנהלות המבקשת כ"מקצה שיפורים" והשלכותיה:** ביקורת בית המשפט על אופן הגשת הבקשה, כ"הצגת טענותיה טיפין טיפין", מבטאת אי נוחות מהליך שאינו שקוף ויעיל. החלטה זו מחזקת את הדרישה כי על מבקש סעד זמני להציג את מלוא טענותיו וראיותיו בתחילת הדרך, ולא לנהל "משחקים" דיוניים. * **הבחנה בין עסקה להלוואה:** אף שבית המשפט לא נכנס לעובי הקורה של המחלוקת העובדתית, עצם ההכרה במחלוקת זו כ"שאלה רצינית הדורשת ליבון" מדגישה את המורכבות הפרשנית של מסמכים פיננסיים והצורך בהוכחות משפטיות להבנת מהות ההסכם. **סיכום** ההחלטה מהווה דוגמה חשובה לאופן בו בית המשפט מיישם את עקרונות סדר הדין האזרחי, ובפרט את הדרישות המחמירות לגבי תום לב, שקיפות והגשת מלוא הראיות בתחילת ההליך. ההחלטה מחזקת את מעמדם של עקרונות אלו, ומדגישה כי גם כאשר קיימים יסודות לכאורה להטלת סעד זמני, חוסר תום לב, שיהוי, או הסתרת מידע מהותי, יכולים להוביל לדחיית הבקשה. בית המשפט לא נרתע מביקורת על התנהלות דיונית, ומדגיש כי סעדים זמניים, שהם בעלי השלכות משמעותיות, מותנים בהתנהלות תקינה ושקופה של הצד המבקש.