ע"ע 27068-05-16

תקציר

פסק הדין בתיק זה עניינו בערעור על הפסקת העסקתם של מבקשי מקלט בישראל בעקבות השתתפותם בהפגנה. בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי, תוך התמקדות בשתי סוגיות עיקריות: ביטול החיובים שהוטלו על המערערים לאחר הודעה מוקדמת, ופסיקת שווי הפיקדונות הקשורים לרכיב פיצויי הפיטורים. המערערים טענו כי פוטרו לאחר שנעדרו מעבודתם לצורך הצטרפות למחאה, וטענו כי הופעל עליהם לחץ מצד מארגני המחאה. עם זאת, בית הדין מצא כי הראיות אינן מספיקות כדי להוכיח כי פוטרו על ידי מעסיקם. גרסתו של המעסיק הוגדרה כמפורטת ועקבית יותר, מה שמצביע על כך שהוא הזמין את העובדים לחזור לעבודה, בניגוד לטענותיהם לפיטורין. חרף בעיות במכתב שנמסר למערערים, שמשמעותו התפטרות אם לא נחתם, בית הדין לא ראה בכך פיטורים על הסף. בית הדין דרש הוכחות של פיטורים או התפטרות כדי לתמוך בתביעות לפיצויי פיטורים ומצא שאף אחת מהן לא הוכחה בבירור. משכך, קבע בית המשפט כי המערערים אינם זכאים לפיצויי פיטורים מאחר שלא הוכחו פיטורים. באשר לטענות בגין שעות נוספות ורישומי נוכחות כוזבים, דרש בית המשפט מהמערערים להוכיח זיוף או אי דיוק, דבר שלא עשו. כתוצאה מכך, דרישתם לתגמול נוסף נדחתה, בהתחשב בכך שהראיות שהוגשו והרישומים שנשמרו בעצמם לא היו עקביים או חלקיים. בסופו של דבר, הערעור התקבל רק לגבי החיובים בגין התפטרות ללא הודעה מוקדמת, ורכיבים הקשורים להפקדות פיצויי פיטורים, אך לא לגבי טענות לשעות נוספות או פיטורים שלא כדין. בית המשפט ביטל את חיובי הניכוי בהודעה מוקדמת והורה למשיבה לשלם סכומים ספציפיים בגין פיקדונות פיטורים, תוך הדגשה כי אלה התקבלו באופן חלקי בלבד בשל כשלים ראייתיים בתביעות אחרות. לא נפסקו הוצאות בערעור בשל הצלחתו החלקית של הערעור.