תלה"מ 35601-11-18

תקציר

פסק דין זה, שניתן על ידי השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, ניתן בתגובה לתביעה של אב המבקש להפחית את תשלומי המזונות בעקבות הסכם גירושין. עיקרי פסק הדין הם כדלקמן: ראשית, בית המשפט מכיר בכך שטענת האב למשמורת משותפת לא הייתה מדויקת, שכן האם עדיין מחזיקה במשמורת מלאה, והשינויים בהסדרי הראייה היו צפויים ומוסכמים בהסכם הגירושין המקורי. לפיכך, לא חל שינוי נסיבות בכל הנוגע להסדרי המשמורת והסדרי הראייה. שנית, בית הדין בוחן את השינויים הכספיים שחלו בשני הצדדים מאז נחתם הסכם הגירושין, לרבות שינויים בהכנסות ובהוצאות. עולה כי הכנסות האם גדלו בכ-2,000 שקל בממוצע, בעוד שהכנסתו של האב גבוהה מכפי שטען, ומוערכת בכ-13,200 שקל נטו לחודש. בית המשפט בוחן גם את הוצאותיו החדשות של האב, לרבות שכר דירה והוצאות אחזקה, וקובע כי הכנסתו הפנויה עומדת על 9,500 שקל. עבור האם, ההכנסה הפנויה נאמדת בכ-3,200 שקל, בהתחשב בתשלומי המשכנתא האחרונים שלה. שלישית, פסק הדין בע"א 919/15, הממליץ על תשלום מזונות משותפים לילדים מעל גיל שש, נחשב לשינוי נסיבות, לצד העובדה כי לאב בת חדשה. רביעית, צרכי הקטין נאמדים ב-2,250 ש"ח לחודש, ובהתאם לזמן השהות עם כל אחד מההורים ויכולותיהם הכלכליות, נדרש האב לשלם 1,688 ש"ח עבור מזונות ו-800 ש"ח נוספים עבור החלק ומזונותיו, ובסך הכל 1,521 ש"ח לחודש. גם הוצאות החינוך והבריאות של הקטין מתחלקות באופן לא שוויוני, כאשר האב משלם 75% מההוצאות. לבסוף, פסק הדין מפרט את תנאי התשלום, לרבות הצמדה למדד המחירים לצרכן, ומדגיש כי כל סכום שלא ישולם יחויב בריבית על פי החוק. השופט גם נוזף בשני הצדדים על לשונם הפוגענית בסיכומים ומפציר בהם להתנהל בכבוד בהליכים עתידיים.