רע"א 2314/02

תקציר

המבקש רכש מהמשיב ביטוח נזקי רכוש, לפיו יהיה המשיב פטור מתשלום תגמולים אם הנזק נגרם כתוצאה ממעשי איבה או מפעולות מלחמה, באישור רשויות מדינה מסוימות. רכושה של המבקשת נפגע במהלך תהלוכה של תושבי הכפר הערבי, ותביעותיה לפיצויים ולתגמולי ביטוח נדחו בנימוק שהנזק לא נגרם כתוצאה ממלחמה. המבקש תבע את המשיב בבית המשפט המחוזי לקבלת תגמולי ביטוח, ובמקביל ערער על שלילת פיצויי המדינה. המשיב ביקש לעכב את ההליכים בבית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור, אך המבקש טען כי התביעות מבוססות על נימוקים שונים ומעורבים בהן צדדים שונים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיב, אך המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר פסק בסופו של דבר לטובת המבקש. בית המשפט העליון קבע, כי תביעת בית המשפט המחוזי והערעור מבוססים על טענות שונות, וכי עיכוב הראשונה יגרום למבקשת נזק מיותר, שכן טרם קיבלה פיצוי בגין נזקיה. משכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של המבקש, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והורה למשיב לשלם את הוצאותיו של המבקש, תוך שהוא מציין גם כי חובת המשיב בתשלום תגמולי ביטוח, על פי ההסכם החוזי, נמשכה לאורך כל התקופה שבה מהות הנזק נותרה בלתי ברורה.