רע"א 2920/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה בדבר אחוזי נכות של מבקש שנפגע בתאונת דרכים במהלך שירותו. המבקש ביקש בדיקה מחודשת של מצב הנכות שלו בשנת 2018, אך בקשתו נדחתה על ידי הוועדה הרפואית המחוזית. על דחייה זו הוגש ערעור לוועדה הרפואית העליונה, שהביאה להחלטה להפחית את אחוזי הנכות שלו. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, שפסק לטובת המבקש, וקבע כי החלטת הוועדה הרפואית העליונה לא התייחסה כראוי לבדיקות שנערכו למבקש והחזירה את התיק לוועדה. לאחר מכן התכנסה הוועדה מחדש וביצעה שינוי קל מההחלטה הקודמת, והכירה ברכיב נכות של 1%, עליו ערער המבקש שוב לבית המשפט המחוזי. המבקש טען כי יש להקים מחדש את הוועדה מאחר שטעתה פעמיים בעניינו. עם זאת, בית המשפט המחוזי הורה להחזיר את התיק לאותה ועדה, מתוך אמונה שתוכל לבחון מחדש את התיק באופן אובייקטיבי. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף, אך בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא אפשרות ממשית למשוא פנים המצדיק את החלפת הוועדה. אי הנוחות הסובייקטיבית שחווה המבקש לא נחשבה עילה מספקת לשינוי הרכב הוועדה. למבקש שמורה הזכות להמשיך ולערער על החלטת הוועדה בבית המשפט המחוזי במידת הצורך. מאחר שלא התבקשה תגובה, לא נפסקו הוצאות, ובקשת רשות הערעור נדחתה.