ת"א 16313-12-09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך על בעלות על דירה ותכולתה, הממוקמת ברחוב שביל סביון 9, עכו. התובעת, הטוענת כי רכשה את הדירה ואת חפציה, ביקשה פסק דין הצהרתי לביסוס בעלותה הבלעדית. עם זאת, פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט פסק נגד בקשת התובע. המחלוקת העיקרית נסובה סביב אופיו של חוזה מכר מיום 4.5.09, שהוצג על ידי התובעת כראיה לרכישת הדירה. בית המשפט מצא כי חוזה זה אינו אמיתי אלא סימולציה או חוזה למראית עין בלבד, אשר בטל על פי הדין הישראלי. פסק הדין התבסס על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, התובעת לא המציאה את החוזה המקורי, אלא סיפקה העתק, ולא הצליחה להסביר השמטה זו. שנית, בחוזה נקבע כי המוכרים יחתמו על ייפוי כוח בלתי חוזר, וימנו עורך דין שיפעל מטעמם, אך לא הוצג מסמך כזה. שלישית, תיאור המטלטלין בדירה היה מעורפל ולא עקבי בחוזה עצמו, דבר המצביע על היעדר כוונה אמיתית. זאת ועוד, בעל הקרקע עליה עומדת הדירה לא הסכים להעברת הזכויות, מרכיב מכריע שנעדר מהסכם המכר. הנתבע, שהיה אמור למכור את הדירה לתובע, המשיך אף הוא להתגורר בה, גם לאחר מועד הסיום המשוער של המכירה, ולתובע לא הייתה חזקה בדירה או במפתחותיה. התובע גם לא הביא ראיות לתשלום תמורה כלשהי בגין המכירה, מעבר לתשלום מס רכישה בסך 30,000 ₪. הן התובע והן הנתבע, שהיה לכאורה המוכר, לא העידו ולא נכחו בדיון, אשר שקל כנגד טענות התובע. לסיכום, קבע בית המשפט כי הליכי ההוצאה לפועל נגד הנאשם יכולים להימשך, דבר המהווה ניצחון לנאשם. התובע חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הנתבע, והפיקדון ששולם בתחילת ההליך היה אמור להיות מוחזר לנתבע. פסק דין מקיף זה דחה למעשה את תביעת התובע במלואה.