תא"מ 10177-02-15

תקציר

ניצול שואה בן 90 וחבר קיבוץ כפר הנשיא תבע את הקיבוץ לסעד כלכלי, בטענה שהם קיזזו שלא כדין תשלומים מ"מחליף הפנסיה" שלו. התיק הובא לבית המשפט, שהחליט כי יש לדחות את התביעה. הקיבוץ הוכיח כי התשלומים המדוברים נופלים תחת תקנה 3(ד) לתקנות הערבות ההדדית, ולפיכך הם ניכויים מותרים. תשלומים אלה, שכונו "רנטה", נמצאו על ידי בית המשפט ככספי פנסיה שהקיבוץ רכש עבור התובעת מהמוסד לביטוח לאומי הגרמני, ולא כפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בתקופת השואה. התובע הודה בהודעתו המתוקנת כי חלק מהרנטה הוא "פנסיה", ובית המשפט מצא כי כל הסכום שהתקבל היה בעל אופי פנסיוני, למרות טענות התובע להפך. כמו כן, עלה בידי הקיבוץ להוכיח כי רכשו את הזכויות בתשלומי רנטה אלה ומימנו אותם באמצעות הלוואה, ולא מכספו האישי של התובע כפי שטען. בית המשפט דחה גם את טענת התובע כי הקיבוץ הפלה אותו לרעה לעומת עולים מאנגליה בכל הנוגע לחישוב הפנסיה. לאור הנסיבות, החליטה השופטת כי יהיה על התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪, בנוסף לדחיית תביעתו.