ה"פ 4205/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין חברת די לייט בע"מ לבין מנחם קורל, ששכרו זה את שירותיו של זה בתפקידים שונים. טענות להפרת הסכם הובילו את שני הצדדים להליך בוררות. עם זאת, המבקשת (די אור בע"מ), ביקשה לבטל את פסק הבורר הראשוני. לאחר מכן הסכימו שני הצדדים לנהל את הבוררות מחדש בפני בורר אחר, פרופ' דב פרימר. פרופ' פרימר פסק לטובת המשיב והורה למבקש לשלם למשיב 121,820 דולר בתוספת מע"מ ולהעביר לו 1.5% ממניותיה. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הבורר השני. הם טענו כי נפלו פגמים פרוצדורליים במהלך הבוררות, ובראשם התעלמותו הנטענת של הבורר מתצהירי מנהליהם ומהיכרותו עם המשיב. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקש. באשר לתצהירים נקבע כי המבקש לא עמד בהנחיות הפרוצדורליות של הבורר וכי הצעתו להסתמך על כתבי טענות מנעה מהמשיב להיערך כראוי לבוררות. בית המשפט קבע כי המבקש אינו יכול כעת להתלונן על החלטת הבורר לאמץ הצעה זו. יתר על כן, הליך הבוררות כלל מספר ישיבות, דבר המצביע על כך שהבורר שקל את כל הראיות. בסוגיית היכרותו של הבורר עם המשיב התברר כי הן המשיב והן הבורר נכחו באותו שיעור שבועי. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי נוכחות זו אינה מעידה על קרבה משפחתית, נוכח מספר המשתתפים הרב (כ-300). בית המשפט הגיע למסקנה כי נוכחות זו בשיעור השבועי לא יצרה תפיסה סבירה של משוא פנים או פגעה בניטרליות של הבורר. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבורר נדחתה, ופסק הבוררות עצמו אושר. בנוסף, חויב המבקש לשאת בהוצאות ההליך העוקב, בסך 5,000 ₪, כולל מע"מ, הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.