ע"ע 20567-11-11

תקציר

ערעורה של רכבת ישראל, שטענה כי אין לסווג את חזות כחושף שחיתויות וביקשה לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר להחזירו, נדחה. ערעורה של חזות לפיצוי כספי נוסף מתקבל בחלקו. חזות יקבל תוספת של 50,000 ש"ח כפיצוי בגין עוגמת נפש, בנוסף לפיצויים שחושבו ממועד פיטוריו ועד למועד חזרתו לעבודה, לאחר ניכוי הכנסות מעבודות אחרות והטבות שהתקבלו באותה תקופה. התשלומים יבוצעו תוך 30 יום, אחרת הם יחויבו בריבית. גם בקשתו של חזות להסיר תלונות מתיקו האישי ברכבת ישראל מתקבלת. יתר טענותיה של חזות נדחות. רכבת ישראל תישא בהוצאות הערר של חזות, בסך 25,000 ₪. בית הדין אישר מחדש את ההגנות המוקנות לעובדים חושפי שחיתויות מכוח חוק הגנה על עובדים, שמטרתו לעודד עובדים לדווח על שחיתות במקום העבודה ללא חשש מנקמה. נטל ההוכחה לביסוס קשר סיבתי בין התלונה לבין כל התנכלות שבאה בעקבותיה מוטל על העובד, אך ברמה תיאורטית בלבד. החוק גם מטיל את נטל ההוכחה על המעסיק להוכיח כי הפעולות שננקטו נגד עובד היו מטעמים לגיטימיים, אם העובד יכול להראות כי תנאי עבודתו הופרו בתוך שנה מהגשת התלונה. מעסיקים ועובדים אינם יכולים להתנות את זכותו של העובד להגיש תלונה מבלי להסתכן בפגיעה בתנאי עבודתו. בעוד שבית הדין הכיר בפררוגטיבה הניהולית בהחלטות במקום העבודה, הוא גם הכיר בכך שהחלטות כאלה חייבות להיות סבירות, מידתיות ומתקבלות בתום לב – ולא באופן שרירותי. במקרה של חזות, בית המשפט מצא כי הוא סבל מהטרדות ממושכות כתוצאה מחשיפת השחיתויות שלו וכי פיטוריו בסופו של דבר היו תוצאה ישירה. לפיכך, הוא זכאי להגנה מכוח חוק הגנת העובדים, לרבות סעד ההשבה, שעליו הורה בית המשפט העליון ואושר. בית המשפט אישר גם את פסיקת 50,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין, שמצאה סבירה.